בשבועיים האחרוהים רצה על המסך הפרסומת או שמא יש לומר, החאפלה, של "מחלבות גד". על החגיגה הלא מוצלחת הזאת אחראים ראובני-פרידן. כמסתבר שכדי להמחיש את חגיגת הטעמים של מחלבות גד והאריזה החדשה יש צורך בחאפלה מאוד מוזרה, המתרחשת אי שם בתחילת המאה הקודמת. סבא גד, ההוא מהלוגו של הגבינה, מגולם הפעם ע"י ישיש בעל חוש ריקוד גרוע במיוחד, אבל עם חוש הומור בריא. סה"כ, לא כל יום אתה גורם לנכד שלך להציע נישואין לחברה שלו מבלי שידע על כך. מתיחה פגז. במהלך האירוע, בו אנו זוכים לראות שוטים של גבינות ושמן זית, כולם בולסים גבינות, והחתן המיועד לא מודע לעומד להתרחש. קנוניה ענקית מנוהלת בזמן שהוא מבסוט מהמוסיקה, ובלי לשים לב, הוא מקבל לידיו גבינה אותה מעניק לחברתו ובתוכה יש טבעת. אני לא יודע מה אתכם, אבל אם אני הייתי במקום הבחורה, הדבר בראשון שהייתי עושה במצב כזה הוא להעיף סטירה לחתן, ולרוץ לשטוף את הטבעת לפני שאני עונד אותה על האצבע. לבחורה בפרסומת, לא הפריע שהטבעת שלה הייתה כרגע בתוך גוש של גבינה בולגרית. לי בתור צופה – כן.
העם נקעה רגלו מפרסומות הכוללות חפלה יוונית, תימנית או מכל עדה אחרת. זה לא עובד עלינו. אנחנו יודעים שהגבינות שלכם טעימות, אבל ברצינות. מה זה הדבר הזה? איפה בדיוק נערכות המסיבות האלה, ולמה לכולם זה נראה הגיוני שכל הפסטיבל הזה מתרחש בעבר? אפילו השיר המובנה על "יהודה יהודה" הישן והטחון כבר עבר זמנו מזמן. המלצת הבית – בפעם הבאה שאתם קונים גבינות גד – תבדקו את התאריך.
דירוג הפטריה:
לייק לפטריה בפייסבוק