איזה גבר אני, בישלתי פסטה

הפרסומת החדשה של אסם למותג פרפקטו, היא בדיוק כל האלמנטים שאני מאוד לא מסמפט, מרוכזים בפרסומת אחת.בחורה חביבה מגיעה הביתה אחרי יום עבודה, ומגלה החל מלובי הכניסה לבנין, דרך המעלית ועד המטבח, סדרת פתקים רומנטיים, כשלכל אחד מהם מצורף ורד. הפתקים מורים לה בסופו של דבר לגשת אל הגג, ושם מחכה לה הפתעה. הגבר הכה רומנטי שלה, החליט להרים פרויקט ולהכין פסטה, וחשב שזה מאורע כל כך חשוב ולא רגיל, שדורש הפקת ענק.

רומנטיקה בפרסומות יכולה להיות נחמדה, לפעמים אפילו מרגשת, אם עושים זאת כמו שצריך. במקרה של פרפקטו,תחת הסלוגן "תפנו לעצמכם קצת זמן של איכות", ק0יבלנו תסריט חביב, לעוס כמו מסטיק בזוקה שאיבד את כל הטעם שלו, ומוביל בסופו של דבר לפאנץ' חסר מעוף. דמיינו את עצמכם מכינים הפתעה רומנטית לחברה שלכם. קניתם ורדים, כתבתם פתקים, תליתם אותם מראש בכל מיני מקומות. השגתם מפתח לגג מועד הבית (ביננו, לכמה אנשים יש גישה לגג?), קישטתם אותו באורות רומנטיים, העליתם שולחן, הדלקתם נרות. כל אלה מספיקים כדי לרצות ולהקסים את הבחורה שלכם. לא במקרה הזה. כאן, הפסטה היא גולת הכותרת, סמל הרומנטיקה, המיין איבנט של הערב, זמן איכות של כל אחד מבני הזוג, עם הפסטה שלו.

אז אילו אלמנטים ספרנו? רומנטיקה לעוסה? צ'ק. הגזמה בהערכת המוצר? צ'ק. חוסר קשר בין הקריאייטיב למוצר? צ'ק. חוסר יצירתיות? צ'ק. אולי אני מגזים בביקורת שלי, אבל היי, אם לאסם מותר, אז גם לי… חברים, תרגעו, זאת בסה"כ פסטה.

גיתם BBDO, פרפקטו אסם, 2012.


לייק לפטריה בפייסבוק