הקיצוצים בתקציב ממשיכים להשפיע על החיים של כולנו: לאחרונה התפרסם כי לאור ההוצאות הגבוהות על המלחמה, הממשלה מתעתדת לסגור את המוסד לביטחון וגיהות, האחראי על בטיחותם של עובדי בניין ותשתית, שכל אחד ואחד מהם נמצא בסכנה תמידית של תאונת עבודה.
ובינתיים, מספר תאונות העבודה ממשיך לעלות בקצב מסחרר, אך דומה והציבור ברובו אינו מודע להשלכות של סגירת מוסד זה. אם כן, מהי חשיבותו האמיתית של המוסד לבטיחות וגיהות, ומה יש לעשות בכדי לצמצם את כמות התאונות?
ובכן, אחריותו מוסד זה כוללת סט רחב של פעילויות: הוא קובע ואוכף תקני בטיחות במקום העבודה, נותן חינוך והדרכה לעובדים ולמעסיקים בנושא הבטיחות בעבודה וכן מנהל מוקד שירות המקבל מידע על סכנות בטיחות ואירועי בטיחות. למעשה, ניתן לומר כי המוסד לבטיחות וגיהות מציל חיים לכל דבר ועניין.
עלייה בכמות התאונות משמעה שישנו צורך לתת עוד תקציבים ולייעל את השירות של המוסד החשוב הזה. למרבה הצער, גם עובדים שכבר עברו תאונות עבודה, במקרים רבים לא מנסים או לא מצליחים למצות את זכויותיהם הרפואיות אל מול ביטוח לאומי. למה זה קורה? האם הליך קבלת הפיצויים מורכב? מה גורם לעובדים רבים כל-כך לא לקבל את המגיע להם?
הכרה בפגיעת עבודה – מהם תנאי הסף?
ראשית, חשוב להבין כי ביטוח לאומי הוא מוסד גדול ובירוקרטי. לכן, לפני שאדם שנפגע בעבודה ניגש להתמודד עם הגוף הגדול והחזק הזה, חשוב שהוא קודם כל ינסה להעריך האם הוא אכן עומד בקריטריונים לקבלת פיצוי על תאונת עבודה. אך מהם הקריטריונים האלה?
תאונה יכולה להיות מוכרת כתאונת עבודה באם היא קרתה תוך כדי עבודה, בשעות העבודה, במקום העבודה או עקב העבודה. הגדרה זו כוללת תחתיה עובדים שנפגעו בעת שניסו להציל אדם או רכוש מנזק במקום העבודה או בסמוך אליו. וזה עוד לא הכל. עובדים שנפגעו בעת יציאתם לארוחה (המוסכמת עם המעסיק) עשויים להיות זכאים לפיצוי, אך תחת סייגים רבים. עובד שנפגע בדרכו אל או בדרך חזרה מהעבודה לביתו, עשוי להיות זכאי גם הוא לפיצוי כנפגע תאונת עבודה.
אם כן, נשמע כי הגדרת 'פגיעה בעבודה' היא מאוד רחבה וגמישה. עם זאת, למה רבים עדיין מתקשים להשיג את הפיצויים המגיעים להם? ומה הפיצויים האלה בכלל?
הפיצויים שמגיעים לאנשים שעברו תאונת עבודה
עובדים שכושר עבודתם הידרדר עקב פגיעה בעבודה עשויים להיות זכאים לתשלום דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי עבור ימי היעדרותם מהעבודה והוצאות הטיפולים הרפואיים שלהם. מי שנקבעה לו נכות עקב הפגיעה בעבודה עשוי להיות זכאי לקצבת נכות או מענק נכות.
בכדי לקבל דמי פגיעה, מענק נכות או קצבת נכות יש להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי בצירוף מסמכים רפואיים המצביעים על הלקויות הרפואיות, האשפוזים והטיפולים שעבר העובד עקב תאונת העבודה. בחלק מהמקרים, ייפסקו לתובע פיצויים ללא הגעה לוועדה רפואית. אך במקרים בהם ביטוח לאומי רוצה לרדת לשורש התביעה, הוא יזמן את התובע לוועדה הרפואית. למרבה הצער, תביעות רבות נופלות בשלב זה. מדוע?
ובכן, כאשר התובע עומד אל מול הוועדה הרפואית, הוא צריך לשמש מעין סנגור לעצמו. הוא צריך להבהיר לצוות הוועדה מדוע הוא זכאי לפיצוי. ורבים מהתובעים אינם יודעים איך לדבר וכיצד להתנהג אל מול הוועדה. מה ניתן לעשות בעניין? בימינו, רבים בוחרים, ובצדק, לפנות לגופים שמייעצים להם מה עליהם לעשות כשהם עומדים מול הוועדה בכדי 'למקסם' את הסיכוי שלהם לקבל את הפיצוי אותו הם דורשים. גופים מסוימים גם מסייעים לתובע לבנות תיק רפואי מוצק שיהיה קשה לוועדה הרפואית לדחותו.
לחץ ציבורי יוכל לעזור
מספר תאונות העבודה הולך ומאמיר עם השנים, ושיאים ממשיכים להישבר .לכן, אם אכן ייסגר המוסד לבטיחות וגיהות, תהיינה אלה חדשות עצובות וסכנת מוות ממשית לאלפי פועלי בניין, אבל לא רק. כל שניתן לעשות הוא לשאוף לכך שתתפתח מודעות לחשיבות הבטיחות של העובדים במקום העבודה, ואולי לחץ ציבורי ימנע את סגירת המוסד. בינתיים, רק ניתן לקוות כי מי שכבר עבר תאונת עבודה ימצה את זכויותיו אל מול מוסדות המדינה בכלל וביטוח לאומי בפרט.
לייק לפטריה בפייסבוק