כמה פעמים בעבר קרה לכם שערכתם היכרות עם אדם חדש, ובדיוק שלוש שניות מאוחר יותר, עוד לפני שהספקתם לומר "נעים מאוד" ולהציג את עצמכם, הבנתם שכבר הספקתם לשכוח את השם שלו? מתוך הנחה שאתם לא בעלי זיכרון פנומנלי, אנחנו מנחשים שהתשובה שלכם היא "מלא". התופעה הזאת, שגוררת לא מעט סיטואציות מביכות ולא נעימות, היא עניין מוכר ותתפלאו, אבל יש לה הסבר מדעי הגיוני למדי.
המוח שלנו אוהב פרצופים ומאוד מוצלח בלאפסן את התמונות שלהם בזיכרון, אלא שבכל הנוגע לשמות, שהם לרוב גנריים וחסרי משמעות, הוא דיי כושל. אחת הסיבות לכך טמונה ב"אפקט האופה". נניח ופגשתם מישהו חדש והוא מגלה לכם את שמו ומספר לכם שהוא אופה במקצועו. באופן אוטומטי, המוח שלכם מדמיין את אותו אדם עם בגדים לבנים, כובע של אופה והמון קמח על הפנים ולמעשה יוצר לעצמו סוג של רפרנס שיעזור לכם לזכור בקלות את המקצוע שלו. אלא שעניין השם הוא הרבה יותר מורכב. אם המוח לא יודע לקשר מידע חדש למידע רלוונטי שכבר קיים אצלכם בזיכרון, יש סיכוי גבוה במיוחד שפרט המידע הזה ייעלם ממנו באותה מהירות כפי שנכנס אליו.
במחקר שנערך בנושא קיבלו עשרות המשתתפים בו תמונות של אנשים זרים לצידן נכתב השם שלהם וכמה מילים על העיסוק שלהם. כאשר המשתתפים התבקשו לנסות לזכור מי כל אחד מהאנשים הללו, רובם זכרו את המקצוע שלהם אבל התקשו מאוד בשליפת השם הנכון. כלומר, יהיה הרבה יתר קל לזכור שמישהי חדשה שפגשתם היא מעצבת של תכשיטים שעשויים מאבני ספיר מאשר לזכור שקוראים לה ספיר.
סיבה נוספת לשכחה המהירה שלנו בכל הנוגע לשמות קשורה בתופעת "הבא בתור". כשאתם נמצאים באירוע חברתי כלשהו בו אתם עורכים היכרות עם אנשים חדשים, במקום להתמקד במה שהם אומרים בזמן ההיכרות, המוח שלכם עסוק בעיקר במחשבות כמו "מה הדבר הבא שאני אגיד", "איך אציג את עצמי", "למי אלך ללחוץ את היד אחר כך", "איפה שמים את הצ'ק" וכדומה, ומתקשה להתרכז בדברי האדם שמולכם. המוח שלנו מכיל זיכרון לטווח הקצר וזיכרון לטווח הארוך. הזיכרון לטווח הקצר, או "הזיכרון הפעיל", הוא מוגבל בנפח שלו ואם אתם לא מתרכזים, סביר להניח שהמידע החדש שנכנס אליו יברח ממנו במהירות שיא.
ההסברים המדעיים האלה אמנם מספקים תשובה הגיונית לעניין, אבל יש עוד סיבה אחת חשובה, שפחות קשורה למערכות הפיזיולוגיות שלנו. מחקרים קבעו כי אחת הסיבות הבולטות לעובדה שאנחנו לא זוכרים שמות היא פשוט כי, איך לומר זאת בעדינות, לא ממש אכפת לנו. אם אנחנו פוגשים אדם שאנחנו יודעים שכנראה לא נפגוש שוב, או שהסיכוי לבלות במחיצתו בעתיד הוא מינורי, אין לנו שום עניין לזכור את השם שלו. ככל שיש לכם עניין גדול יותר במשהו, כך גדל הסיכוי שהמוח שלכם יצור קשרי מידע חדשים ולכן, אנשים שאוהבים סיטואציות חברתיות ונהנים להכיר אנשים חדשים, נוטים לזכור שמות בקלות ולא מרגישים שמופעל עליהם מאמץ כלשהו כשהם שומעים פרטי מידע חדשים ורלוונטים לסיטואציה.
אז איך בכל זאת ניתן להפסיק לעשות לעצמכם פדיחות ולהתחיל לזכור שמות של אנשים חדשים גם דקה אחרי ההיכרות איתם? בסרטון הזה תוכלו למצוא כמה תשובות אפשריות, אבל בקצרה, הסיפור הוא פשוט: הקדישו תשומת לב לאדם שעומד מולכם והתרכזו בשם שלו. אחר כך, נסו לחזור עליו: "נעים מאוד אופיר, אני רועי. מה שלומך אופיר? הכל טוב אופיר?". בנוסף אתם יכולים לנסות לקשר את השם שלו עם אסוציאציות אחרות, או יותר מכך, לנסות לדמיין את האותיות של השם בראש שלכם כדי להשתמש בזיכרון החזותי שלכם, שהוא חזק הרבה יותר מהזיכרון למידע.
בשורה התחתונה, בפעם הבאה שתפגשו אדם חדש והוא יאמר לכם את שמו, סביר להניח שתיזכרו שקראתם את הפוסט ותחשבו על פרטי המידע שהופיעו בו. כמובן, העניין הזה רק יסיח את דעתכם ויגרום לכם שוב, לשכוח את השם של אותו אדם. מתנצלים. באמת שניסינו לעזור.
קליק כאן לחידון משחק הזיכרון מאתגר במיוחד.
לייק לפטריה בפייסבוק