איך הפך חג השבועות לחג הגבינות?

"סלינו על כתפינו ראשינו עטורים…" אנו שרים בכל חג שבועות ומסיימים ב – "מקצות הארץ באנו הבאנו ביכורים". לאורך השנים, הפך חג הקציר מחג בו אנו מעניקים את התבואה הראשונה שקצרנו כמנחה לחג בו אנו נפגשים עם כל המשפחה ונהנים ממוצרי חלב כמו פלטת גבינות ולקינוח עוגת גבינה מתקתקה. במאמר זה ננסה לגלות אילו מנהגים מאפיינים את החג ואיך הפך להיות עם השנים חג הגבינות.

מנהגי חג השבועות

לפי המסורת, בדיוק ביום בו אנו חוגגים את חג השבועות ניתנו עשרת הדברות במעמד הר סיני. לכן, חלק מהשמות של החג הם חג מתן תורה. מספרים כי ביום של מתן תורה בני ישראל לא התעוררו בזמן לקבל את התורה ולכן יש הנשארים ערים כל הלילה ולומדים תורה על מנת להיות מוכנים לקבלתה.

מעבר לקריאת התורה עצמה יש המקפידים לקרוא גם את מגילת רות שהסיפור בה התרחש בתקופה הזו – תקופת הקציר של החיטה. באזור צפון אפריקה היה מנהג בקרב היהודים לשפוך זה על זה מים בחג ולכן יש הקוראים לחג גם חג המים.

יום הביכורים – הוא היום בו אנו מודים על השפע הרב בארץ "זבת החלב והדבש" ולכן מעניקים כמנחה את הביכורים. לכן, בקיבוצים ובמושבים היינו רואים תהלוכה עם טנא – סלסילות מלאות כל טוב המייצגות את הביכורים.

כל אלה מנהגים שאנו רואים באזורים שונים בארץ – אך אם נבחן את המנהג שהשתרש בקרב כמעט כל הישראלים בארץ ובחו"ל נגלה כי דווקא ארוחת הערב המתבססת על מאכלי גבינות היא המנהג שהשתרש יותר מכל. מה הקשר בין הגבינות לביכורים?

מגוון רחב של הסברים

חכמי ישראל חפשו לאורך השנים את הקשר בין הגבינות לחג השבועות שהתעצם בעיקר בשלהי המאה ה-15 בקרב יהדות אשכנז. הם מצאו מגוון רחב של סיבות שמרביתן קשורות לאירועים שהתרחשו מאות שנים קודם לחג עצמו.

הסיבה הראשונה קשורה דווקא לדיני הכשרות ומעבירה אותנו אחורה בזמן לתקופה שבה ישראל קבלו את התורה. ביום של קבלת התורה הם לא יכלו להשתמש בכלי הבישול – משום שנדרשו להפריד חלב ובשר. במקום להכשיר את הכלים מיד הכינו ארוחה חלבית קלה שאינה מחייבת להשתמש בכלי המתכת המשמשים לבישול הבשר – עד שיוכשרו.

סיבה נוספת קשורה דווקא לכינוי של התורה כ"חלב ודבש תחת לשונך" (כפי שהיא מכונה בשיר השירים) – מעבר לעובדה כי אנו גרים בארץ זבת חלב ודבש גם התורה מעניקה לנו את היתרונות של המשקה הראשון שהילדים שותים. יש הטוענים כי הקשר לחג הוא ניסיון להדגיש בחג את מידת החסד והרחמים המיוצגת באמצעות החלב – המשקה שאנו שותים בתקופה הטהורה והתמימה ביותר שלנו.

הרב רונן חזיזה מזכיר סיבה נוספת לקשר המעניין של שבועות לחלב – יום שבועות הוא היום שלפי האגדה בת פרעה מצאה את משה ומשתה אותו מהמים. היות והתינוק לא רצה לינוק מאשה מצרית אלא רק מאמו מזכירים את הזכות הזו על ידי אכילת מאכלי חלב.

בספר "ערוך השולחן" וכן ב"קיצור שולחן ערוך" מצוטט קישור מספר במדבר העוסק בחג השבועות ויוצר ראשי תיבות של המילה חלב – "וביום הבכורים בהקריבכם מנחה חדשה לה' בשבעתיכם…"

לסיכום, חג השבועות מביא איתו אנרגיה חדשה שאנו מייצגים באמצעות הצבע הלבן בעיצוב הבית ובבגדי החג שלנו. הביכורים משמשים כתפאורה נפלאה לבית ובארוחות החג אנו נהנים מארוחה שמבוססת על כל הטוב שיש לנו בארץ "זבת החלב והדבש" שבה אנו חיים. תהנו מהגבינות בחג ואל תשכחו להגיש לקינוח עוגת גבינה איכותית.