אם הדבר הראשון שאתם עושים כשאתם מקבלים הזמנה לחתונה הוא להסתכל במפה הקטנה והלא ברורה שמגיעה עם ההזמנה ולהיכנס להתקף חרדה, אם אתם מוצאים את עצמכם אבודים בכבישי ישראל לפחות פעם בשבוע ואם אתם מרגישים שבלי ווייז תוחלת החיים שלכם תתקצר בחצי, ברכות, גם אתם שייכים לאותה קבוצת אנשים מיוחדים וחסרי חוש כיוון, אנשים שמרגישים שהתחולל נס גדול בחייהם בכל פעם שהם מצליחים להגיע לנקודת היעד שלהם בלי הרפתקאות מיותרות בדרך.
ובכן, אם אתם אכן נמנים על קבוצת האוכלוסיה הזאת, החדשות הטובות עבורכם בנוגע לפוסט הזה הן שבכדי להגיע לסוף שלו, אתם ממש לא צריכים את ווייז וכל שעליכם לעשות הוא לגלול ישר עד הסוף ואז לבצע פניית פרסה. בדרך תיתקלו ב-20 בעיות קיומיות מצחיקות ומוכרות שכל אחד מכם חווה על בסיס יומיומי.
כשאנשים מכוונים אתכם למקום כלשהו ומשתמשים במילים "צפון", "דרום", "מזרח" ו"מערב" אתם מרגישים כאילו הם מדברים איתכם בסינית.
בפעם הראשונה שנתקלתם בהמצאה הנפלאה העונה לשם GPS התחושה הראשונה שלכם היתה "תודה לאל, אני סוף סוף יכול לצאת מהבית".
אתם לא מסוגלים לצאת מהבית אם יש לכם פחות מ-20 אחוזי סוללה בסמארטפון כי אתם חייבים להשתמש בווייז.
יש חנות בדיזנגוף סנטר שאתם מחפשים כבר למעלה מחמש שנים ולא הצלחתם למצוא אותה
אתם מסננים לעצמכם את המשפט "אוקי, כנראה שזה המקום שאני הולך למות בו" בכל פעם שאתם לא ממש סגורים על איפה בדיוק אתם נמצאים ואין לכם קליטה בנייד.
אתם הופכים להיות סופר לחוצים ומתחילים להזיע בכל פעם שמישהו שואל אתכם אם הוא פשוט יכול לנסוע אחריכם.
אתם תמיד יוצאים חצי שעה קודם כדי להגיע בזמן בגלל שאתם יודעים שאתם כנראה הולכים להתברבר בדרך, וגם אז, ברוב המקרים, אתם מאחרים.
אתם מבקשים הוראות הגעה גם כשאתם נוסעים למקומות שכבר הייתם בהם לפחות חמש פעמים, בגלל שבכנות, אין לכם שום מושג איך להגיע אליהם.
אתם אף פעם לא זוכרים איפה החניתם את הרכב שלכם כשאתם מסיימים את הסידורים ורוצים לחזור הביתה.
כשאתם מנסים לסמוך על האינטואיציה שלכם כדי להגיע ליעד כלשהו, זה לרוב נגמר ככה:
אתם נכנסים להתקף חרדה כשמישהו במסיבה או באירוע כלשהו מבקש מכם טרמפ הביתה למקום שאתם לא מכירים.
אם יש אתכם עוד אנשים באוטו ואתם שומעים מוזיקה יחד בפול ווליום, סיכוי של 95 אחוזים שתפספסו את הפניה.
מעולם לא לקחתם דרך קיצור ואשכרה הצלחתם לקצר את הדרך.
גם אחרי שצילמתם בנייד את מיקום הרכב שלכם בחניון, סביר להניח שתבלו בו לפחות 10 דקות עד שתצליחו לאתר את האוטו.
כרזו את השם שלך לפחות פעם אחת במערכת הכריזה בקניון/בים/בלונה פארק אחרי שאיבדת את החברים או המשפחה שלך.
כשאתה מתעורר באוטובוס אחרי שנרדמת לחצי דקה, אין לך שמץ של מושג איפה אתה נמצא, למרות שאתה נוסע בקו הזה בכל יום.
כשאנשים מסבירים לך איך להגיע למקום כלשהו כל מה שאתה שומע בראש זה "פשוט סע ישר".
בכל פעם שמישהו בצומת מבקש מכם לפתוח את החלון ושואל אתכם איך להגיע למקום כלשהו, אתם מסבירים לו, אבל רגע אחרי שהמשכתם בנסיעה מבינים ששלחתם אותו לשומקום.
כשאתם מבקשים הנחיות בטלפון ממישהו אחרי שאיבדתם את הדרך והוא שואל אתכם איפה אתם נמצאים התשובה שלכם היא לרוב "יש לידי בניינים".
הפרצוף שלכם נראה ככה כשאתם נוהגים למקום שאתם לא מכירים:
לייק לפטריה בפייסבוק