אם תיקחו את המצלמה שלכם ותצלמו את התמונה הכי איכותית שיש, ברזולוציה הכי גבוהה שאפשר, מה יהיה גודל התמונה? 5 מגה? 10 מגה? 20? זה בהחלט מרשים, אבל לא ממש מתקרב לגודל של תמונה אחת מאוד מסוימת שהפיצה סוכנות החלל האמריקאית, נאס"א. עוד מעט נדבר על מה רואים שם (למרות שבטח כבר ניחשתם שמדובר בפיסת חלל מרשימה במיוחד), אבל לפני זה, הנה הרזולוציה שלה: 1.5 מיליארד פיקסל, שמתרגמים ל-4.3 ג'יגה על ההארד דיסק שלכם, שמתרגמים למלא מלא שעות של זום אין בלי הפסקה. או במילים אחרות: התמונה הכי גדולה שראיתם אי פעם.
בגלל שהתמונה כה מורכבת ומלאה בפרטים, הדרך הכי טובה לצפות בה היא באמצעות הסרטון הזה (תוך כדי שאתם מדמיינים שאתם עפים בחלל, כמובן. זה חלק מהכיף). אה, ותעשו לעצמכם טובה ואל תוותרו על הסוף של הסרטון שהוא לא פחות ממטורף. אין לכם סבלנות? חבל, אבל תוכלו לראות את התמונה המלאה גם בתחתית הפוסט.
[xyz-ips snippet="youtubeembed"]
אחרי שנרגעתם, נספר לכם שבצילום הענק אפשר לראות לפרטי פרטים את גלקסיית אנדרומדה, שהיא – במונחים של חלל – השכנה שלנו ממול. כמו שחשדתם, נאס"א לא השתמשו במצלמה הקדמית של האייפון כדי לצלם את אנדרומדה, אלא בטלסקופ החלל המיוחד "האבל". 411 תצלומים שונים שהופקו מהטלסקופ מרכיבים את התמונה המדוברת בה אפשר למצוא בערך מאה מיליון כוכבים שמשייטים במרחק של 40,000 שנות אור. אגב, כדי לצפות בה בה ברלזולוציה טובה, נדרשים 600 מזכים זה לצד זה.
השיטוט הווירטואלי הזה בתוך תמונה אחת מסביר כמה מטורפת איכות הצילום, כמה קטנים אנחנו, ברמה פשוט בלתי נתפסת, לעומת כל מה שמסביב, וגם, מאיזה כאב ראש סבל מי שזה לא יהיה שאחראי על להרכיב את כל הפריימים האלה לתמונה אחת גדולה.
כך נראה חלק פצפון מהתמונה הגדולה בזום:
וכאן, בזום עמוק עוד יותר:
והנה אותו חלק כאן, מוקף בעיגול, כשעושים זום אאוט וחוזרים לתמונה הגדולה המקורית (ברזולוציה נמוכה כמובן). פשוט לא ייאמן.
באמצעות: Scoopwhoope
לייק לפטריה בפייסבוק