כסיסת ציפורניים היא ללא ספק אחד ההרגלים היותר מוזרים ודוחים שבני האדם פיתחו לעצמם. ובכל זאת, אם גם אתם לא זוכרים מתי הפעם האחרונה בה זכיתם לראות את החלק הלבן על הציפורן שלכם, יש לנו בשורות מעניינות ומשמחות עבורכם.
מחקר חדש שתוצאותיו פורסמו לאחרונה, קובע כי ייתכן והרגל כסיסת הציפורניים, המשויך לרוב למאפייני התנהגות שליליים כמו חרדה או הרס עצמי, הוא אמנם הרגל רע, אבל בכלל קשור לגורם אחרי לגמרי: פרפקציוניזם.
במחקר שנערך באוניברסיטת מונטריאול נבחנה ההתנהגות של 48 נחקרים, מחצית מהם כאלה סובלים מהרגלים כרוניים (Repetitive behaviors) ביניהם כסיסת ציפורניים, משחק עם השיער וצביטות של העור, שנחשפו לגירויים ותמריצים שונים שתוכננו כדי לייצר בהם תחושות של רוגע, תסכול ושעמום. על פי תוצאות המחקר, קבוצת הנבדקים בעלת ההרגלים הכפייתיים החלו לבצע אותם רק כשנחשפו לסימולציות שעוררו בהם שעמום ותסכול. במצבים של רוגע לעומת זאת, לא נצפו כסיסות הציפורניים ושאר ההתנהגויות החוזרות.
התוצאות של המחקר תמכו בתאוריה הראשונית של החוקרים ומתיישבת בקורלציה מלאה לתגובות וצורת ההתנהגות של אנשים פרפקציוניסטים שנוטים לחוש תסכול, חוסר סבלנות וחוסר שביעות רצון כשהם לא מצליחים להשיג את המטרות שלהם, ונוטים להגיע במהירות לדרגות גבוהות במיוחד של שעמום. כלומר, כסיסת ציפורניים היא כלל לא תופעת לוואי של חרדה ולחץ כי אם דרך מוזרה והגיונית של אנשים בעלי נטייה לפרפקציוניזם לספק דחף מסוים, או להעניק לעצמם פרס או פיצוי על חוסר היכולת של העולם לאתגר ולשעשע אותם.
בשורה התחתונה, בפעם הבאה שמישהו מעיר לכם על כסיסת הציפורניים, פשוט תגידו להם שזה ממש לא אשמתכם שהם משעממים אתכם ושאתם כאלו מושלמים ותהיו גאים בעצמכם. ויאללה, תפסיקו עם זה. זה ממש דוחה.
לייק לפטריה בפייסבוק