כל פסיכולוג מתחיל יודע להסביר לפציינט המלנכולי שעל הספה שהכול באשמת אימא. זה פרויד אמר במקור וכל היתר רק מצטטים וגובים על כך 300 שקלים בשעה. חוץ מלהיות אשמות בכול, האימהות גם נושאות בנטל כבד לא פחות של להיות צודקות תמיד – או שזה לפחות מה שאומרת הקלישאה. אז גם אם אימהות טועות מדי פעם, אפשר לומר שסטטיסטית, עדיף להקשיב לעצה של מי שילדה אותך, מאשר להתעלם ממנה.
אם בכל זאת אין לכם כוח להקשיב לאימא, תמיד אפשר לקרוא במקום את שש האבחנות האלה שאימהות לאורך ההיסטוריה חילקו לילדים שלהן ומתבררות כנכונות פעם אחר פעם.
"כל שאר הילדים פשוט מקנאים בך"
עד גיל 18 זה נשמע כמו משפט ממש מטומטם. למה שמישהו יקנא בך, עם המשקפיים האלה או עם התספורת הקצת מוזרה? אה, אימא? אז כן, היא לא התכוונה לתספורת, אלא דווקא לביטחון לנענע אותה. וגם לא למשקפיים, אלא ליכולת להרכיב אותם בלי להתבייש למרות שיש להם צילנדר שמסוגל לעצור גם כדור מנשק קל. והילדים האחרים, הם רואים את זה, ומתבאסים, כי להם אין את הביטחון הזה. ומה עושים ילדים בלי ביטחון? הם מציקים ומקניטים ולועגים. ועכשיו במילים של גדולים: להיות שונה זאת הוכחה לזה שיש לך ביטחון, וזה הכי מעורר קנאה.
"אהבה באה כשהכי פחות מצפים"
זאת אחת הקלישאות העתיקות בעולם וההנחה היא שאימהות אומרות את זה בעיקר כדי שהילדים שלהן ירגישו יותר טוב ולא ישקעו בדיכאון קיומי מזה שהם הולכים למות לבד (פלוס חתול). אבל זה לא נכון, כי מבחן המציאות קובע באופן חד משמעי כי מה שעובד לגבי עגיל שנעלם או מפתח שדפק נפקדות נכון גם לגבי אהבה – זה מגיע תמיד כשמפסיקים לחפש.
"אם הוא ירצה לראות אותך – הוא יראה אותך. אם הוא ירצה לדבר איתך – הוא ידבר איתך"
המשפט נכתב בלשון נקבה אבל פונה לגברים ונשים כאחד. ולמרות שעל פניו זה נראה שאימהות לא מבינות כלום בחיי האהבה המודרניים והן כנראה מעולם לא ביקרו בטינדר, בתכלס, אם מישהו בעניין הוא כבר ייזום. או כמו שאמא'שך הייתה אומרת: אין צורך במשחקים ורמזים מיותרים, פשוט תגיד מה קרה.
"לא צריך לקוות שהזמן יעבור"
תמיד יש משהו שרוצים שייגמר: התיכון, הצבא, התואר או הזמן שנשאר עד לטיסה לברזיל. אימהות יסבירו שלא משנה כמה העתיד נראה מלהיב, כדאי להתמקד בהווה, שזה נשמע הזוי למדי עבור מי שנמצאים בגיל שבו לא יודעים לדחות סיפוקים. מחפשים היגיון? כל אימא תסביר לכם שזה קשור בזה שההווה הוא מוצר זמני, חולף ובעל השפעה די רצינית על העתיד וזה די טיפשי לבזבז את הזמן בלקוות שהוא יעבור, לא?
"נכון, זה נראה כמו סוף העולם, אבל אתה עוד תראה שתעבור גם את זה"
קרה כבר לא פעם ולא פעמיים שהיקום עשה קולות של קורס, אבל בסוף, למרות שכבר הכנתם את עצמכם לגרוע מכל כולל ארגז קופסאות שימורים לשעת חירום, הוא נשאר איפה שהוא והמשיך להסתובב. זאת לא מקריות, זאת הדרך שבה העולם הזה עובד: דברים רעים ולא נעימים קורים ואיכשהו אנשים מתגברים וממשיכים הלאה. ואימא הייתה הראשונה לזהות.
"אתה תבין כשתגדל"
עקרונית, בני אדם גדלים בכל יום. זה תהליך מתמשך שכזה. ובכל זאת, אנשים מבוגרים ובעיקר הורים ממשיכים לטעון בלהט שכל מי שצעיר מהם ילמד את הלקח בעתיד, כשיגדלו. זה מעצבן במיוחד כי לאנשים צעירים יש גם נטייה לחשוב שהם יודעים הכול. מצד שני, שוב אימא שלכם צדקה, לא הבנתם כלום אז ואתם לא מבינים יותר מדי גם היום – אבל בהחלט הרבה יותר מאז.
אה, ואל תגלו לעצמכם-מגיל-14 שאימא לגמרי צדקה, זה יהרוס את הטינאייג'ר הזה שעוד שוכן בראש שלכם לגלות שבכל הזמן הזה הוא טעה, וגרוע מכך, אמא צדקה.
לייק לפטריה בפייסבוק