לפני מספר שבועות, בישיבת הקריאייטיב שנערכה במשרד הפרסום ראובני פרידן, יחד עם נציגי מזרחי טפחות, ככל הנראה נזרקו לאוויר כמה רעיונות לא ממש מוצלחים. להלן סדר ההצעות, מסודרות מהגרוע פחות לגרוע ביותר: "בואו נעשה סרטון שהוא כאילו סרטון תעמולת בחירות! זה מקורי", "בואו נצא לאחד השווקים, זה יהיה גאוני!", "בואו נגרום לדביר בנדק לעשות מעצמו צחוק ולאלתר יחד עם הרוכלים!", "בואו נעשה סקר רחוב בנושא בנקים!", והגרוע מכולם "בואו נלך על כל מה שאמרתם עכשיו גם יחד".
כיאה לתקופה שהיא תקופת "רגע לפני הבחירות", גל פרסומות מעצבנות שוטף את המסך, ומוטיבי הקלפי, הפתקים עם האותיות, ותעמולת הבחירות מופיעים כמעט בכל פרסומת חדשה שעולה על המסך. באסם בוחרים טעם חדש לביסלי, באופטיקנה משלשלים עדשות לקלפי, ואפילו באל-על מכינים אתכם ליום שאחרי עם הצעות מוזלות ליום הבחירות. גם במזרחי טפחות, החליטו שהם לא רוצים להישאר מחוץ לחגיגה, שהרי קהל הצופים ההדיוט מת על בחירות ופוליטיקה, אז למה לא לדחוף לו מנה נוספת גם במהלך הפרסומות, על חשבון בעל הבית.
סרטון הפרסומת של מזרחי טפחות מציג את דביר בנדק, שלטעמי כבר מזמן מיצה את עצמו בקמפיינים של מזרחי, כשהוא מסייר בשוק, במעין תעמולת בחירות לבנק אותו הוא מייצג. הוא מדבר עם הקמעונאים, מקשקש עם האזרחים, ומצטלם עם מעריצים. בדרך הוא מסביר כי כמו שאנשים בוחרים ראש ממשלה או פירות וירקות, כך חשוב שידעו לבחור בנק. מגובה בהקלטה של עוברת אורח אקראית שמכריזה בטון מבויים "כן, חשוב לבחור בנק", הוא משוחח עם העוברים והשבים, כשהם כמובן מכריזים כי הם מזמן עברו למזרחי טפחות, ואלוהים, זה שינה להם את החיים.
יושבי השווקים הם כמו זיקית. כל פוליטיקאי שיוצא לבקר בשוק, יודע שמדובר בתעמולת בחירות מצויינת היות והשוק יחבק אותו, ישיר לו "הוא הא מי זה בא", יצהיר שהוא תומך רק בו, ובסוף ישים ביבי בקלפי. הבעיה, בטח כשמדובר בסרטון פרסומת שמלכתחילה הוא כמעט לחלוטין מבויים, הוא חוסר אמינות מוחלט בקרב הצופים בבית.
חוסר הנוחות שחשתי בזמן הצפייה בפרסומת, רק חיזקה אצלי את התחושה כי בנדק פשוט מובך ומביך. "עברתי, עברתי… עברתי לטפחות" מכריז אדם אקראי. "באמת?" שואל בנדק בפליאה, כאילו עד היום לא האמין שמישהו באמת קונה את הלוקשים שהוא מוכר. "באמא" מכריז האלמוני, והופך את הפרסומת הזו לבדיחה אחת מטופשת, שאם היא לא הייתה עצובה, היא הייתה מצחיקה. גם הקצב בשוק מכריז "עשיתי שינוי, ורואים את השינוי". רק צוות הצילום והנוכחים באותה סיטואציה יוכלו להעיד שהקצב בכלל דיבר על התספורת החדשה שלו. או אולי על הבנק? זה לא באמת משנה.
עצלנות קריאטיבית היא אחד הדברים הכי מעצבנים בפרסומות, ונראה כי החברים האחראים על הפרסומת הזו פשוט התעצלו לייצר תסריט ראוי או קונספט קצת יותר מקורי. יש בחירות? בואו נעשה בחירות. אז מה אם עשו זאת לפנינו, ואז מה אם התוצרת שאנחנו מספקים הייתה בכיף יכולה להשתלב בתשדירי התעמולה המביכים.
אפשר להתנחם בעובדה שמחר הכל מסתיים, הפתקים הלבנים עם האותיות יהפכו לזבל אורגני, וגם פרק פרסומות הבחירות יסתיים לו, ויפנה מקום לקצת יותר יצירתיות ועניין. 1 בסולם הפטריה.
לייק לפטריה בפייסבוק