פטריה ביקורתית: צביקה הדר ממיר סיפור מרגש במזומנים

אולם, בחיים כמו בחיים, לכל דבר טוב יש סוף, הדר חזר לעצמו תוך מספר ימים, והבאז התקשורתי חלף. מה עושים? מרימים טלפון להדר, והופכים את העסק לשותפות בה שני הצדדים מרוויחים, שהרי לא ייתכן כי צד אחד יזכה בקופה ואילו הצד השני יזכה בדום לב. בפרסומת הטלויזיה החדשה של מאוחדת שעלתה אתמול כחלק מקמפיין חדש, מגולל הדר בזריזות את סיפורו "הגעתי לבדיקת מאמץ שגרתית. מה קרה מאז? כולם יודעים", ומצהיר כי תגובתו הייתה "נראה לכם?".

עוד בפטריה ביקורתית
> איך כמעט צחקתי מאסי כהן והבינלאומי
> לאומי דיגיטל מבאסים בגנגנאם סטייל

כמובן, אי אפשר להתעלם מהעובדה שהנסיבות שהובילו למהלך הפרסומי הזה הן מצערות. חייו של הדר ניצלו, ואין לזלזל ברגע בחוויה הטראומטית שעבר. מנגד, הנסיון להציג את הדר כמי שמצא את עצמו בלית ברירה על כסא הפרזנטור כי "זה עדיף על קמפיין לבעדני מצבות ובניו" הוא מגוחך. אז נכון, יש כאן קריצה לעובדה שהדר היה קרוב למוות, וכעת מנסה לחיות חיים בריאים, אך חלק מהותי בחיים בריאים ולחוצים פחות, הוא גם כסף, וסביר שהדר קיבל הרבה ממנו בתמורה להשתתפות בקמפיין.

אם מתעלמים מהרקע שהוביל למהלך, אין ספק כי מדובר בשידוך מוצלח בין מי שבלית ברירה נאלץ לשנות את אורח חייו, לבין קופת החולים היוצאת בשירות חדש במסגרתו תשיק מוקד בריאות בו יועצי הקופה יבנו ללקוחותיה תכניות אימונים ותפריטים תזונתיים נכונים לחיים בריאים יותר.

במשרד הפרסום מרחב-ניסן-ענבר עשו עבודה טובה, יצרו פרסומת מינימליסטית, פשוטה ועם מסר ברור לשמירה על אורח חיים בריא, אך פספסו במעט בעניין הרגש. הדר פופולארי מאוד בעיני הציבור, והמקרה שלו הוא הזדמנות טובה לקהל להזדהות עם דמות מוכרת, שחוותה רגע מכונן בחיים, וכעת מנסה לחלוק אותו ואת החיים החדשים שלה, עם אזרחי ישראל. בדיוק בגלל זה, ובמיוחד בפרסומת מהסוג הזה, הנושאת עמה מטענים רגשיים אמיתיים ועוצמתיים מצידו של הדר, ציפיתי שאולי לרגע, ממש בקטנה, בעזרת הבמאי והתסריטאים, הדר יתנער ממעטפת הטלפרומטרים, יוותר על הצחקוקים המזוייפים והדאחקות המאולצות, וידבר סוף סוף, באמת מהלב. אולי בפרסומת הבאה.

מהפיכת הבריאות של מאוחדת, ענבר-מרחב-ניסן, 2012.