אני אתחיל בזה: אני לא חסידה היסטרית של ג'ייזי. כלומר, אני יודעת להעריך את פועלו ומודעת למידת ההערכה העולמית אליו, אבל מעולם לא נשביתי בבלינג שלו. מה שכן, דבר חשוב שחייבים לומר לזכותו, זה שמעבר לשירים לא רעים בכלל, הבחור הוא באר בלתי נדלית של יצירתיות. ניכר שהוא יודע לייצר עומק, עניין וייחוד כמעט בכל מה שהוא נוגע בו ומעבר לכל, הוא לא רק ראפר, הוא אמן.
מה שכנראה מוכיח את זה יותר מהכל, זה הקליפ הלא-פחות-מגאוני, ומרגש-עד-דמעות לשיר שלו ""Picasso Baby, שבו נתקלתי היום. השיר, שלקוח מאלבומו האחרון "Magna Carta… Holy Grail" שיצא ביולי השנה, עמוס רפרנסים לאמנים מפורסמים כמו פיקאסו, מארק רות'קו, ג'ף קונס, פרנסיס בייקון, אנדי וורהול ועוד, מה שמסביר את הקונספט סביב ההפקה המטורפת.
אז מה הקונספט באמת? הופעה אינטימית של ג'ייזי בגלריה, מול אמנים אחרים: שחקנים (חלקם מוכרים ואומייגאד, אפילו מייקל קנת' וויליאמס – עומאר ליטל מהסמויה – נמצא שם), אנשי קולנוע אדירים (ג'ים ג'רמוש), מוזיקאים, רקדנים וארטיסטים כמו מרינה אברמוביץ' שמככבת שם, ושקשה שלא לזהות את ההשפעה האישית של הפרויקט שלה The Artist Is Present , על כל הקליפ הזה.
הרעיון הוא לא רק להופיע מולם, אלא איתם, לייצר אינטראקציה. בקיצור, הבטחה שלי – אתם עומדים להתרגש, לצחוק, ליהנות ואולי אפילו לדמוע. אני יודעת שזה מה שאני עשיתי.
לייק לפטריה בפייסבוק