"אז… יש לי חדשות טובות וחדשות רעות. החדשות הרעות הן שאני ככל הנראה מתה. החדשות הטובות, אם אתם קוראים את הפוסט הזה, הן שאתם כנראה לא". כך, עם הציטוט הכל כך מצחיק ועצוב הזה, נפתח מכתב הפרידה מהעולם של הת'ר מקמנמי, צעירה בת 36 שנפטרה השבוע. מקמנמי, נשואה לג'ף ואמא לילדה קטנה בשם בריאנה, אובחנה כחולה בסרטן השד בתחילת שנת 2013, וקצת יותר מ-3 שנים לאחר מכן, הלכה לעולמה.
אלא שהת'ר, בחורה חייכנית ומלאת אושר ושמחה בחייה, לא חשבה לעזוב את העולם בלי להיפרד מהקרובים והחברים שלה בפעם האחרונה, בדרך המצחיקה והמקסימה שתמיד אפיינה אותה, וכמה ימים אחרי המוות התפרסם בפרופיל הפייסבוק שלה, היישר מהעולם הבא, מכתב פרידה יוצא דופן שמצליח להצחיק ולרגש עד דמעות בו זמנית.
המכתב, אותו פרסם בעלה ג'ף לפני ארבעה ימים, ובו נפרדת הת'ר עם המון הומור וקסם מהילדה הקטנה שלה, מבעלה ומהעולם, זכה לעשרות אלפיי לייקים ושיתופים, וגרם למאות אלפי גולשים ברשת לדמוע למרות שמעולם לא הכירו אותה. יותר מכל, מדובר בטקסט עצוב אך אופטימי, שיגרום לכל מי שקורא אותו להעריך את החיים ולזכור כי הכל זמני וחייבים לדעת לנצל ולהוקיר כל רגע בו אנחנו נושמים. הנה תרגום המכתב לפניכם, ואם אתם מעדיפים את הגרסה המקורית באנגלית, אתם מוזמנים לבקר בפרופיל הפייסבוק של הת'ר (לינק בסוף הפוסט).
"שלום לכולם,
אני מפרסם את הפוסט הזה בשמה של אשתי האהובה. אלו הן המילים שלה. אהבה גדולה לכולם.
אז… יש לי חדשות טובות וחדשות רעות. החדשות הרעות הן שאני ככל הנראה מתה. החדשות הטובות, אם אתם קוראים את הפוסט הזה, הן שאתם כנראה לא (אלא אם יש Wifi בעולם הבא). כן, זה די מבאס. מבאס יותר ממה שמילים יכולות לתאר, אבל אני פשוט כל כך שמחה שחייתי חיים מלאים באהבה, בשמחה ובהרבה חברים מסביבי. אני ברת מזל לומר בכנות שיש לי אפס חרטות ובזבזתי כל גרם של אנרגיה שהייתה לי בכדי לחיות את החיים הכי מלאים שיכלתי. אני אוהבת את כולכם ומודה לכם על החיים האדירים האלה.
לא משנה לאיזו דת אתם משתייכים, אני שמחה שזה עושה לכם טוב. ובכל זאת, אני אשמח אם תכבדו את העובדה שאנחנו לא אנשים דתיים. בבקשה, בבקשה, בבקשה! אל תגידו לבריאנה שאני בגן עדן, כי מבחינתה, זה אומר שבחרתי להיות במקום אחר ולעזוב אותה, כשבמציאות, עשיתי כל שביכולתי כדי להישאר אתה ועם ג'ף. בבקשה אל תבלבלו אותה ותגרמו לה לחשוב ולו לרגע אחד שזו לא האמת. כי אני לא בגן עדן. אני פה. אבל לא בגוף המחורבן שלי שבגד בי. האנרגיה שלי, האהבה שלי, הצחוק שלי, הזיכרונות המופלאים, כולם עדין כאן אתכם.
בבקשה אל תחשבו עלי עם עצב ורחמים. חייכו וזכרו שהיה לנו כיף חיים יחד, ושהזמן שחווינו במשותף היה אדיר. אני פאקינג שונאת לגרום לאנשים להיות עצובים. יותר מכל דבר אחר, אני אוהבת לגרום לאנשים לצחוק ולחייך, אז בבקשה, במקום לשקוע בנסיבות הטראגיות שהובילו לסוף העגום של הסיפור שלי, תצחקו מהזיכרונות שיצרנו ומהכיף שעשינו.
בבקשה ספרו לבריאנה סיפורים, כדי שהיא תדע כמה אהבתי אותה וכמה אני גאה בה ותמיד אהיה (ועל הדרך תגרמו לי להישמע הרבה יותר קולית ממה שהייתי). כי אין דבר שאני רוצה יותר מלהיות בזיכרון שלה עכשיו. שום דבר. כל רגע אתך היה אושר צרוף שלא יכולתי לדמיין כמותו לפני שהגיחה אל העולם ופרצה לחיים שלי.
ואל תגידו שהפסדתי לסרטן. כי הסרטן אמנם השתלט על כל חלקה טובה בחיים שלי, אבל הוא אף פעם לא הצליח לקחת ממני את האהבה, התקווה והאושר שלי. זה לא היה "מאבק", אלו פשוט היו החיים ולפעמים הם יכולים להיות אכזריים ולא פיריים ופשוט ככה זה. לא הפסדתי, לעזאזל. הדרך בה חייתי שנים עם הסרטן הוא דבר שאני מחשיבה לניצחון גדול. בבקשה תזכרו את זה.
והדבר הכי חשוב, התמזל מזלי לבלות עשור שלם עם אהבת חיי והחבר הכי טוב שלי ג'ף. אהבת אמת ונשמות תואמות אכן קיימים. כל יום היה מלא בצחוק ובאהבה עם ג'ף לצידי. הוא פשוט הבעל הכי טוב בעולם כולו. למרות כל החרא שהביא עמו הסרטן, הוא מעולם לא היסס או התלבט ברגעים בהם אנשים אחרים היו רוצים לקחת את הרגליים ולברוח. אפילו בימים הגרועים ביותר שאתם יכולים להעלות על הדעת, הוא מצא דרכים לגרום לנו לצחוק יחד. אני אוהבת אותו יותר מאת החיים עצמם ואני באמת מאמינה שאהבה כזאת היא כל כך מיוחדת ושבניגוד אלי, היא תחיה לנצח.
הזמן הוא המצרך הכי יקר בעולם ולחיות כל כך הרבה זמן לצדו של ג'ף הוא דבר שאני אסירת תודה עליו. אני אוהבת אותך ג'ף ואני מאמינה שהדבר האדיר הזה שאנחנו קוראים לו בריאנה היא התוצאה שהאהבה שלנו הביאה לעולם, וזה פשוט נפלא. זה פשוט שובר את ליבי שאני צריכה לומר להתראות. אם זה עצוב לך אפילו חצי מכמה שזה עצוב עבורי, זה שובר את ליבי שוב כי הדבר האחרון שרציתי לעשות הוא לגרום לך להיות עצוב. אני מקווה שבחלוף הזמן תוכל לחשוב עלי ואז לחייך ולצחוק, כי לעזאזל עם הכל, היו לנו חיים עוצרי נשימה. תבדוק בגוגל ותראה שבדרך מדעית מוזרה כלשהי אני תמיד אהיה איתך בצורה כלשהי. אני יודעת שאם תעצור ותביט מסביב מספיק טוב, אני אהיה שם (בדרך האפשרית הכי לא מלחיצה). אתה החיים שלי ואני אהבתי כל שניה שלנו יחד, יותר ממה שמילים יכולות לתאר.
חברים, אני אוהבת את כולכם ומודה לכם על החיים הנפלאים ומלאי ההשראה שלי. וכמובן, תודה לכל הרופאים והאחיות המדהימים, על כך שטיפלתם בי כל כך במסירות. אין לי ספק ש"הקבוצה שלי" העניקה לי את האפשרות לחיות כמה שיותר ימים טובים, במידת האפשר. מעומק ליבי, אני מאחלת לכל חבריי חיים ארוכים ובריאים ומקווה שתדעו להעריך כל יום כמתנה שניתנה לכם, ממש כמוני.
אם אתם הולכים ללוויה שלי, אל תשכחו לעצור אחר כך בבאר ולהפגיז עם חשבון שייעשה אותי גאה. יותר מזה, "תפתחו חבית של בירה מעל הקבר שלי" (ציטוט מתוך השיר הזה, מומלץ מאוד לשמוע) וריקדו על הבר עבורי (כי כדאי מאוד שתהיה מסיבת ריקודים לזכרי מתישהו). תחגגו את היופי של החיים עם מסיבה פרועה כי אתם יודעים שזה מה שאני רוצה ושאני מאמינה שבדרך הזויה כלשהי, אני גם אמצא את הדרך להיות אתכם שם (אתם יודעים כמה אני שונאת להחמיץ אירועים כיפים).
אני כבר ממש מצפה לרדוף ברוחי כל אחד מכם, כך שזה לא ממש שלום, אלא יותר "נתראה אחר כך". ורק עשו לי טובה אחת אחרונה. קחו כמה דקות בכל יום כדי להכיר בהרפתקה השברירית שנקראת החיים המשוגעים. אל תשכחו לעולם – כל יום מכריע."
קליק כאן לפוסט המקורי בפרופיל הפייסבוק של הת'ר מקמנמי
לייק לפטריה בפייסבוק