לא רק התו (ה)ירוק: הדברים הירוקים שהפכו את שנת 2021 לטובה יותר

שולי גרינברג

2021 דוהרת בירוק

את שנת 2020 התחלנו בצפייה בדיווחים על שריפות הענק בדרום ובמזרח אוסטרליה, אך עד מהרה התחלפו אלו בדיווחים על הנגיף המסתורי שנדד מסין לכל רחבי העולם. ההתעסקות בנגיף הקורונה אולי דחקה מעט את הדיבור על משבר האקלים, אבל דווקא בחודשים בהם היינו סגורים בבית, הקדשנו תשומת לב ומחשבה לאופן שבו אנחנו רוצים שהעולם שלנו ייראה. אחרי חודשים ארוכים של חיים בקצב של רמזור אדום או צהוב במקרה הטוב, התחיל מבצע החיסונים ונכנס לתוקפו התו הירוק, מה שמאפשר לנו לחזור ולהתמקד בדברים ירוקים שהופכים את כדור הארץ למקום ירוק יותר.

אי-ירוק לשפת הים: בנייה ירוקה בישראל

בנוסף לתו הירוק, השנה נכנס לתוקפו התקן הישראלי לבנייה ירוקה (ת״י 5281), שנכתב כבר בשנת 2005, במטרה לצמצם את ההשפעות הסביבתיות של תהליך הבנייה עצמו והשימוש במבנים לאחר סיומו. על פי נתוני המשרד להגנת הסביבה, כשליש מפליטות גזי החממה בישראל מגיעים ממבנים, ומכאן החשיבות הגדולה בבנייתם של מבנים יעילים אנרגטית. המשרד להגנת הסביבה קבע תשעה תחומים מדידים המבחינים מהי בנייה ירוקה: כשהניקוד מבוסס על עמידה בתנאי הסף לאנרגיה, קרקע, מים, חומרים, בריאות ורווחה, פסולת, תחבורה, חדשנות וניהול.

כמו כן, מליאת המועצה הארצית לתכנון ובנייה קבעה שלבים ליישום התוכנית, כשהראשונים ברשימה הם: בניינים רבי קומות, מבני משרדים בשטח של החל מ-5,000 מ״ר ומבנים נוספים. בשנה הבאה יחול תקן בנייה ירוקה של מכון התקנים גם על מוסדות חינוך, וב-2023 גם על מבני מגורים בבנייה רוויה, בניינים שאינם רבי קומות, שטחי משרדים, מלונאות ומסחר מ-1,000 מ"ר.

מעצמת טבעונות? בישראל דוהרים באדום

עם פרוץ מגפת הקורונה ועצירת התנועה העולמית, חלו שיבושים גדולים בשרשרת האספקה העולמית שהובילו לעליות מחירי הסחורות, ביניהן גם מוצרי בשר. השילוב של אלו יחד עם מודעות מוגברת לחשיבות שבתזונה (יותר) טבעונית וצמחונית לאיכות בריאותנו, ועליה במודעות למחיר הסביבתי הגבוה שגובה תעשיית הבשר, הובילו לירידה בצריכה העולמית של מוצרי בשר ב-2020. בארצות הברית צנחו המכירות ב-12%, באירופה ירדה הדרישה לבשר ב-1%, ואפילו בארגנטינה שידועה באחוז הגבוה של הקרניבורים באוכלוסייה שלה, ירדה הצריכה הממוצעת לנפש ב-4%.

לעומת זאת, בישראל דווקא זינקה צריכת הבשר ב-2020 ב-19%, או כמו שנכתב בהודעת משרד החקלאות: "למרות הקורונה והסגרים, הישראלים לא ויתרו על מנת הבשר שלהם, וצרכו אותה בביתם".

אך עם זאת וכפי שנכתב לעיל, המגמה העולמית הייתה אחרת לחלוטין, ואין ספק שמגפת הקורונה חידדה את חשיבות התזונה למאזן הבריאותי הכולל. בנוסף לכך, היא גם הפנתה זרקור לאופן שבו הבחירות התזונתיות שלנו משפיעות על המערכת האקולוגית והעלתה את מודעות הצרכנים לכל הנוגע בפליטות גזי החממה הגלובלית שמקורן במזון: בגידול, בהזנה, בטיפול, באריזה ובשינוע. כל זה, בא לידי ביטוי בהעדפת ספקים מקומיים, בהם חקלאים, בעלי חוות, יצרני ריבות או גבנים.

מהשדה לצלחת

כשהמגזר החקלאי לבדו אחראי ללמעלה מ-15% של פליטות גזי החממה העולמיות, המעבר לחקלאות בת קיימא הוא מתבקש. הדיווחים על שריפות הענק ביערות הגשם באמזונס הצליחו למרות הכל להישאר בתודעה ובעקבות כך, ברחבי העולם החלו לצוץ יוזמות של חקלאות אורגנית, גידול ביו אינטנסיבי ושיטות אחרות. בשונה מהחקלאות התעשייתית המסתמכת על משאבים מתכלים ומכלה משאבים חיוניים, חקלאות בת קיימא מתבססת על משאבים מתחדשים, משתמשת באנרגיה מתחדשת, משמרת אנרגיה קיימת, שומרת על איכות הקרקע והמערכות האקולוגיות – ורשימת מעלותיה עוד ארוכה. אי לכך, גם יצרניות מזון המסתמכות על חקלאות, הכריזו על השקעות בחקלאות בת קיימא בנוסף לתוכניות הדרגתיות אחרות שמטרתן להגיע ל"אפס פליטות״.

לפחות לא סוסיתא 12

גם במרוץ המכוניות החשמליות הירוקות, ישראל נמצאת די מאחור בהשוואה למגמה העולמית. בעוד שלמעלה מ-30% מפליטות גזי החממה בישראל מקורו בתחום התחבורה, שיעור מכירות כלי הרכב החשמליים בישראל עומד על 5.4% בלבד. בשבדיה לעומת זאת, שיעור המכירות עומד על כ- 36% ואם זה לא מספיק כדי להבין עד כמה אנחנו מפגרים מאחור – בנורבגיה הוא עומד על כ-82%.

אז נכון, מדינות מערב אירופה מובילות בכל הנוגע לתשתיות טעינה ותמריצי קנייה של מכוניות חשמליות ירוקות, ובעולם כולו כבר הבינו את היתרונות הרבים של הפחתה בצריכת בשר. עם זאת, המודעות הסביבתית בישראל כן מתעצמת משנה לשנה ובסופו של יום, השינוי מתחיל אצל כל אחד ואחד מאיתנו – אז מה אתם עשיתם השנה בשביל עולם ירוק יותר?  שתפו אותנו בתגובות.