הפוסט הבא מדבר על הפרק השלישי בעונה השישית של הסדרה "בנות" וכולל המון ספויילרים, כך שאם במקרה אתם קוראים את השורות האלה ועדיין לא צפיתם בו, בבקשה צאו מכאן כמה שיותר מהר, שימו פופקורן במיקרו והשלימו פערים ב"בנות".

הפרק האחרון של "בנות" התמקד בסיפור צד של האנה, סיפור שיצא מרצף ההתרחשויות של הדמויות בסדרה והעלילה. הפרקים הללו אמנם לא אופייניים לסדרה כולה אך תמיד מצליחים לתת לנו ערך מוסף שמעמיק את הקשר עם הדמות וגורם לנו להכיר אותה טוב יותר. הפרק עצמו היה חזק ועוצמתי והצליח לגעת בצורה אינטליגנטית בנושאים המורכבים והטעונים של יחסים בהסכמה, ניצול, יחסי כוחות בין מינים ותחומים אפורים נוספים שלרוב נשארים בצל ואינם נחשפים לאור היום בעולם האמיתי.

הפרק הזה היה כל כך טוב בעיקר בגלל שהוא גרם לצופים לזוז בחוסר נוחות על הכורסה בסלון והשאיר את כולנו עם מבט המום בעיניים לקראת הסוף, ממש כמו האנה, שנפגשת עם צ'אק פאלמר, סופר שהיא מכירה ומעריצה, לאחר שכתבה פוסט בו התעצבנה על כך שהוא מנצל את ההשפעה שלו בכדי להיכנס למיטה עם סטודנטיות במסגרת מסע היח"צ של הספר שלו. הפוסט שלה חיבר 4 סיפורים שונים של בחורות שלכאורה קיים איתן יחסים והן טענו לאחר מכן שהוא ניצל אותן.

צ'אק אומר לה מראש שהוא לא מנסה להוציא ממנה התנצלות אלא רק לספר את הצד שלו בכל הסיפור הזה, אך מהר מאוד השיחה ביניהם הופכת למשחק שחמט כשהיתרון עובר מצד לצד לאורך הפרק וגורם לנו לשאול את עצמנו תוך כדי מי פה המנצח, מי צודק, האם האנה טעתה שפרסמה את מה שכתבה והסתמכה על סיפורים של בנות שהיא אינה מכירה, ואולי הייתה צריכה לגלות יותר אחריות עם ההשפעה שיש למילים שלה על החיים של בן אדם ועל המשפחה שלו.

צ'אק מספר לה שיש לו סיוטים שהחברים של הבת שלו יעשו גוגל על השם שלו וימצאו את הפוסטים האלה ואומר לה כבדרך אגב אחרי שהוא מסיים את שיחת הטלפון עם אשתו לשעבר שהיא סבלה מדיכאון שהחמיר השנה.

הוא דואג להחמיא להאנה, על כמה שהיא כישרונית, מצחיקה וחכמה אבל לא מבין למה היא מכוונת את הכישרון שלה למקומות הלא חשובים, הלא רלוונטיים… האנה לא מוותרת ואומרת לו שזה חשוב להקשיב לקולות של נשים שמבחינה היסטורית תמיד נדחקו לשוליים והושתקו.

לאט לאט שאלות עמוקות יותר שקשורות ל'הסכמה" ו"ניצול' מהדהדות בחדר. צ'אק שואל את האנה איך מישהו יכול לחשוב שמדובר בניצול או כפייה כשיש פה בבירור יחסים בין שני בני אדם בוגרים והכל נעשה בהסכמה. הוא מצידו אומר להאנה שהוא לא עשה שום דבר שיכול להיחשב כפשע. הוא אומר לה ש"הבחורות מטאמבלר" הללו זורקות את עצמן עליו בהרצאות שלו, הוא מזמין אותן למלון שלו, הם שותים יחד בקבוקי אלכוהול קטנים ולפעמים חלק מהן גם נשארות ללילה. אחרי זה יש להן משהו לכתוב עליו. בתפיסה שלו הוא "עוזר להן" לקבל עוד חוויה, להרגיש משהו שהן יוכלו לכתוב עליו לאחר מכן. אם יש להן לאחר מכן חרטות זאת כבר בעיה שלהן.

כשסיפורים מהסוג זה מתפרסמים בעולם האמיתי, כשפרשייה חדשה צצה על כוכב מפורסם שחשוד במעשים מגונים או אונס אנחנו שואלים את עצמנו בנימה צינית מזלזלת "אז אם היא לא רצתה לשכב איתו איך בכלל היא הגיעה למצב הזה, ולמה היא נכנסה איתו למיטה?"  והמקומות האלה הם בדיוק אותם תחומים אפורים שהפרק הזה נוגע בהם.

הדיאלוג בין האנה לצ'אק גם מדגיש לנו גם כמה קל בימינו להרוס למישהו את החיים והמוניטין עם מקלדת וחיבור לאינטרנט. לכתוב דברים על מישהו שאתה לא באמת מכיר, מבלי לחשוב על ההשלכות של הדברים שאתה כותב על החיים שלו, מבלי להצליח להבין גם את הפרופורציה של המעשים שהוא עשה ביחס להשחרת השם שלו ברחבי האינטרנט.

בסוף הפרק האנה מגלה שהיא הפכה להיות אחת מאותן נשים שהיא כתבה עליהן. רגע אחרי שצ'אק מסיים לתמרן אותה (ואותנו) לחשוב שהוא לא הבן אדם הרע הזה שעולה מהסיפורים של אותן בנות, הוא שולף את הנקניקייה שלו. לוקח להאנה רגע להבין מה מתרחש ואז היא קמה בנחרצות ורוצה ללכת כשלפתע מגיעה הבת שלו ומסבכת לנו את החיים.

אם האנה היתה יוצאת מהדלת באותו רגע והפרק היה מסתיים שם היינו אומרים לעצמנו באופן חד משמעי שהתגלה הפרצוף האמיתי של צ'אק פאלמר והוא כל הדברים האיומים שכתבו עליו בטמבלר ובפוסט של האנה. אבל בדיוק בנקודה הזאת מגיע טוויסט מעניין, כשהאנה יושבת בסלון בזמן שהבת של צ'אק מנגנת בחליל צד והאנה צופה עליו מהצד מביט על הילדה שלו בעיניים נוצצות. אותה הבת שהוא השתמש בה בטיעונים שלו בשיחה עם האנה כשאמר לה שהוא לא רוצה שתחשוב עליו את הדברים המתועבים הללו שהאנה הפיצה בפוסט שלה. כשהוא מסתכל על בתו מנגנת בחליל זה נראה כאילו לא מדובר באותו בן אדם שתמרן את האנה ואותנו ושלף לפני רגע את השטרונגול שלו.

האנה מביטה בו בתדהמה מהולה בבוז, היא ראתה את הפרצוף האמיתי שלו כמה רגעים לפני כן והיא נדהמת לראות אותו עכשיו כאילו כלום, עוטה את אותה מסכה אבהית כנה ואמיתית כביכול שהצליחה להערים גם על האנה עצמה. יוצרי הסדרה גורמים לנו לשאול את עצמנו כמה שאלות: תחילה, האם צ'אק היה מפעיל את הקסמים שלו גם על בתו אם היא לא היתה הבת שלו, ובהמשך, האם יכול להיות שלמרות שצ'אק הוא צבוע (וחזיר) הוא במקביל גם אב טוב שאוהב את בתו יותר מכל דבר. שתי השאלות הללו מולידות את השאלה החשובה באמת: האם יכול להיות שבני אדם הם לא שחור ולבן ושאנחנו יותר מורכבים מהמשבצת וההגדרה הזאת שמכניסים אותה אליה?

בסצנת הסיום של הפרק אנחנו צופים בהאנה הולכת מביתו של צ'אק כשתוך כדי חולפות על פניה ברחוב שורה של בחורות שהולכות לעבר הבית שלו, כשהמסר שעולה מהסצנה הזאת חד וברור – האנה אולי הלכה, אבל תמיד יהיו עוד צעירות חסרות ביטחון וניסיון שימצאו עצמן מסנוורות מההילה של הדמות הנערצת עליהן ותוך כדי ינוצלו ויעשו משהו שלא תכננו או רצו באמת לעשות אותו. ואם לא נדבר על זה, אם לא נכתוב על זה ואם לא נפסיק את זה – זה לא יגמר.

מוזמנים לקרוא על סדרות מומלצות באתר הפטריה.