שיעול הוא לא דבר נעים, אך הוא משרת מטרה חשובה ביותר. כשאנו משתעלים, אנו מוציאים מדרכי הנשימה שלנו ליחה וחומרים זרים שעשויים לגרות את הריאות ולגרום לדלקות, זיהומים וחנק. ברוב הפעמים, השיעול הוא קצר מועד ונמשך ימים ספורים בלבד.
שיעול כרוני מוגדר ככזה הנמשך יותר משמונה שבועות אצל מבוגרים, וארבעה שבועות בקרב ילדים. מדובר באחת הסיבות הנפוצות ביותר לביקורים אצל הרופא. שיעול כרוני אינו מהווה מחלה בפני עצמה אלא סימפטום הנובע מבעיות בריאותיות אחרות.
גורמים
ישנם גורמים רבים שעשויים לגרום לתופעה. כמה מהם כוללים:
- אסטמה – שיעול הקשור לאסטמה עשוי לבוא ולחלוף עם חילופי העונות, להופיע לאחר זיהום בדרכי הנשימה העליונות או להחמיר בשל חשיפה לאוויר קר או לריחות מסוימים. ישנו גם סוג של אסטמה שבו שיעול הוא התסמין העיקרי, ולעיתים אפילו היחיד.
- מחלות בדרכי הנשימה, כגון ברונכיטיס ואמפיזמה, האופייניות בעיקר למעשנים.
- זיהומים בדרכי הנשימה העליונות, כמו דלקת ריאות, שפעת או צינון. השיעול עשוי להימשך גם זמן רב לאחר שהתסמינים האחרים כבר נעלמו.
- תופעת לוואי של נטילת תרופות מסויימות, בעיקר כאלה לאיזון לחץ דם.
- טפטוף נזלת מהאף לאחורי הגרון.
- עישון.
- סינוסיטיס.
- אלרגיות שונות.
גורמים נדירים יותר כוללים מחלות כמו שחפת, שעלת, סיסטיק פיברוזיס וסרטן הריאות.
תסמינים
שיעול כרוני גורם לחוסר נוחות רב, ועלול לעורר תסמינים נוספים, כגון: אף סתום, הצטברות של נזלת בחלק האחורי של הגרון, צרבת וקוצר נשימה חמור. לאורך זמן, עלולות להיווצר תופעות חמורות אף יותר, כמו ירידה חדה במשקל, שיעול עם ליחה דמית, קול צרוד באופן קבוע והזעות לילה חמורות.
התופעה של שיעול כרוני עשויה להשפיע לרעה על חיי היום-יום בדרכים נוספות. אתם עלולים לחוות נדודי שינה בשל השיעול הבלתי פוסק ולבלות את ימיכם בעייפות בלתי פוסקת. המאמץ העז והתכוף עלול לגרום אף לכאבי ראש חמורים, התפתחות חום גבוה, דימום בעין, בריחת שתן ואפילו להגיע לכדי שבירת צלע או איבוד הכרה.
מתי כדאי לפנות לרופא?
אם התופעה נמשכת מעל לשלושה שבועות או שהיא מלווה בתופעות חמורות כמו חום גבוה, התעלפויות או דימום, כדאי לפנות מיד לטיפול רפואי. אבחון הסיבה לשיעול כרוני עשוי להיות מאתגר, ולכן יידרשו לכך ככל הנראה סוגים רבים של בדיקות.
בתור התחלה, הרופא ישאל אתכם שאלות רבות כדי לברר מתי החל השיעול, מה האופי שלו ועוד. לאחר מכן הוא ירשום לכם בדיקות מעבדה שונות, ואולי אף יקח דגימת רוק. בדיקות נוספות שעשויות לסייע באבחון הן בדיקות תפקודי ריאות כמו ספירומטריה ובדיקת מאמץ. במקרים מסוימים תתבקשו לעבור גם בדיקות דימות כמו MRI או אולטרסאונד, שיכולות לזהות הצטברות של נוזלים באיזורים שונים של דרכי הנשימה.
דרכי טיפול
הטיפול בשיעול כרוני יתבסס בדרך כלל על הגורם השוכן בבסיסו. למשל, ייתכן כי הרופא ירשום לכם תרופות חדשות שאינן גורמות לשיעול כתופעת לוואי. (כמובן שאין להפסיק לקחת תרופה ללא התייעצות עם הרופא).
במחלות רבות ניתן לטפל באמצעות תכשירים ייעודיים, כמו אנטיביוטיקה לדלקת ריאות או משאף מרחיב סימפונות לטיפול באסטמה.
דרכים להקלת הסימפטומים כוללים:
- תרופות להקלת כאבים
- שינה עם ראש מוטה מעלה באמצעות כריות
- הימנעות ממזונות הגורמים לצרבת ומאכילה לפני השינה
- תרגילים לחיזוק רצפת האגן לשם מניעת בריחת שתן
- שתיית מים מרובה
- הימנעות מעישון
- אכילת פירות ומזונות העשירים בסיבים תזונתיים
- שאיפת אדים
- גרגור מי מלח
- הימנעות משאיפת אבק ועשן ומחשיפה לגורמי אלרגיה
- מציצת טבליות למניעת שיעול
לייק לפטריה בפייסבוק