בעת האחרונה, אנו עדים למקרים רבים בהם לקוחות מאוכזבים או פגועים אשר קיבלו שירות לקוי מבית עסק כלשהו, מפרסמים פוסטים חריפים בפייסבוק וברשתות החברתיות כנגד בעל העסק, פוסטים אשר הופכים במקרים רבים לויראליים ומגיעים לעיניהם ותודעתם של אלפי עד עשרות אלפי גולשים. כמובן, עבור בעל העסק שלא תמיד יכול להגן על עצמו כראוי לאחר הפרסום, מדובר לעיתים בפגיעה קשה במוניטין ובפעילות העסק.
פסק דין במשפט שהתנהל לאחרונה, ופורסם באתר תקדין, עוסק בשאלה חשובה ומהותית בעניין הזה: האם פרסום פוסטים ברחבי הרשת, המתארים בעל עסק כלשהו כנוכל, שקרן או רמאי, מהווים לשון הרע והוצאת דיבה? האם כשאנחנו מלכלכים על נותן שירות כלשהו, גם אם בצדק, אנו חשופים לתביעה? שימו לב לסיפור המעניין הבא, ולהחלטת השופט בעניין.
לפני זמן מה, רכש לקוח בשם מוטי מועלם שירותי פרסום באינטרנט ממאיר וקנין, בעלי חברת אנטראקטיב. מועלם תבע את וקנין בבית המשפט לאחר שלטענתו לא קיבלת את מלוא השירת עליו שילם, וזכה חלקית בפיצוי של 1500 ש"ח. מיד לאחר הזכייה, פרסם מועלם ארבעה פוסטים ברשת, בהם הציג את וקנין כנוכל שאינו משלם חובותיו, ומפיל את לקוחות בפח, וכמי שמתנער מאחריות למעשיו וחסר ידע לביצוע העבודות אליהן התחייב. אל הפוסטים שלו, צירף מועלם גם את פסק הדין שנזקף לזכותו.
הפוסטים שפרסם מועלם זכו להדים רבים ברשת ולשיח גולשים רציני בעניין. בעל העסק שחש נפגע, שלח מכתב למועלם בו הוא מבקש ממנו להסיר את הפרסומים כנגדו מהרשת. בתגובה, פרסם מועלם גם את המכתב הזה בתוספת הערות חריפות משלו.
בתגובה, הגיש בעל העסק וקנין, תביעה משלו כנגד מועלם, על הוצאת דיבה ולשון הרע וכמובן, פגיעה במוניטין שלו ושל בית העסק. בית משפט השלום דחה את התביעה של וקנין, ואף חייב אותו בתשלום הוצאות משפט. מה שבאמת מעניין, היא הצורה בה מתייחס השופט אורי גולדקורן, לתופעת השיח ברשתות החברתיות.
בפסק הדין של השופט אורי גולדקורן הוא קובע כי לנוכח העובדה שהלקוח מועלם אפשר הצצה לעמדת התובע בכך שפרסם את פסק הדין במשפט הראשון, ולאור אופייה היחודי של רשת האינטרנט ושיתוף המידע הרב והשיח הדו צדדי המתנהל בה. אין בכך הוצאת לשון הרע. לראייה, חלק מהגולשים יצאו נגד מועלם וסגנונו הבוטה. השופט גם הוסיף את הציטוט הבא, שאולי מסכם בצורה הטובה ביותר את המבט המשפטי על הנושא:
אין ספק כי מדובר בתיק מעניין, עם פסק דין חשוב, שבעיקר ממעיט, אולי שלא בצדק, בחשיבותו של הדיון האינטרנטי. אז האם גולשים יכולים להרגיש חופשי להשמיץ בתי עסק ברשת בעקבות הפסיקה הזאת, במידה וחשים פגועים? האם הרשת החברתית מעניקה גב וחסם מתביעות? כמובן שהבעת עמדה ברשת כנגד נותן שירות כזה או אחר היא לגיטימית, אך מומלץ כמו תמיד, לשמור על תרבות דיון ולשון סבירה שאינה חוצה את גבול הבוטות והרמה הנמוכה ואינה חורגת מגבולות המקרה.
העובדה כי הרשת מאפשרת שיח בנושא, ומתן במה לכלל הדעות השונות, מגינה על הגולש, ומאפשרת לו להתרעם ולהתלונן, כל עוד הוא בוחר לעשות זאת בפלטפורמה שיתופית ובאופן שקוף ורלוונטי להתרחשויות במציאות. פרסום מודעה בעיתון כנגד בעל עסק למשל, כבר עשויה להיות סוגייה משפטית שונה לגמרי.
באמצעות אתר משפטי
תודה לאלה דוריצקי על הטיפ.
לייק לפטריה בפייסבוק