לפני קצת יותר מחמישה חודשים, הצגנו בפניכם כאן לראשונה את הסרטון שצילם משה קוסטי, 29, חובב צלילה וגלישה המתגורר בקיבוץ פלמחים, בו הוא מתעד את המציאות העגומה והמראות הקשים שמתגלים כאשר צוללים מתחת למים בחוף פלמחים. הסרטון המטריד חשף כיצד הפך החוף היפהפה ל"בית הקברות פלמחים": הרי אשפה ושקיות ניילון על קרקעית הים אשר מחליפים את מה שהיה פעם שוניות, דגים, צבי ים ומערכת אקולוגית שלמה של בעלי חיים ימיים שהולכים ונעלמים מהחוף.
הבוקר, במהלך עוד ביקור שגרתי שלו בחוף האהוב עליו, נתקל משה במראה מחריד ומזעזע, שהמחיש שוב עד כמה חמור המצב ברצועת החוף המהממת הזאת שנחשבת לאורך השנים לאחד החופים היפים בארץ ולמקום בילוי מועדף עבור זוגות, משפחות וחברים שמחפשים קצת רוגע ושקט ומוצאים אותו בין הסלעים, המערות והמצוקים המעטרים את החוף היפהפה הזה.
על קו החוף, דווקא בנקודה הכי קסומה בה מי הים התיכון פוגשים את היבשה, הבחין משה בגופת דולפין צעיר מוטלת על החול, נשטפת בקצף הגלים, עדות אילמת וכואבת לאמת העצובה שמתרחשת מתחת לפני השטח.
קוסטי המזועזע, שכבר התרגל לראות מראות דומים של בעלי חיים אחרים שקיפחו את חייהם כתוצאה מהזיהום בחוף, הופתע למצוא גם דולפין ברשימת המתים ההולכת וגדלה, ולאחר שתיעד את המראה הנורא במצלמה שלו, הזעיק למקום את ד"ר אביעד שיינין, יו"ר מחמל"י – מרכז חקר מידע וסיוע ליונקים ימיים בישראל באוניברסיטת חיפה, שהוא גם מומחה לדולפינים.
הנתיחה שביצע שיינין בגופת הדולפין וסימני המאבק על פניו לא הותירו מקום לספק וחשפו את נסיבות המוות המצערות: הדולפין הצעיר, בן כמה חודשים בלבד, נתקע בתוך רשת דייגים קבועה שהוצבה בסמוך לחוף וככל הנראה נחנק למוות. התמונות מתעדות את גופתו שנשטפה אל החוף.
נתיחת גופת הדולפין (זהירות, לא קל לצפייה)
כאמור, התמונות הללו, של גופות בעלי חיים מוטלות על החוף בפלמחים הפכו כבר מזמן למראה שכיח, וכמעט כל מבקר בחוף יוכל להיתקל בצבי ים, סרטים ושלל בעלי חיים נוספים שמתו כתוצאה מדיג לא חוקי, זבל, זיהום וכדומה. הדולפינים ששוחים במקום בדרך כלל נמצאים במרחק ביטחון מקו החוף, אבל כפי שראיתם, גם הם לא מוגנים מול בני האדם. התמונה הזו, שצולמה גם היא לאחרונה על ידי משה, אמנם מציגה שקיעה יפהפייה, אבל גם את הטרגדיה הגדולה שמתרחשת יום יום בתוך המים ועל החוף .
בשיחה עם משה, הוא מספר לנו על המחדל המתמשך באגף הדיג של משרד החקלאות, שמתעלם במשך שנים ארוכות מהמצב, ומאפשר למערכת האקולוגית בחוף לקרוס בכל יום שעובר. תקנות הדיג לא השתנו מימי המנדט הבריטי, את כמות הפקחים בחופים ניתן לספור על 2 אצבעות, וגם כשאלה מבקרים בהם, הם נטפלים בעיקר לדייגים החובבים ודייגי הספורט, ולא מתעסקים עם ספינות הדיג הפירטיות שאחראיות למרבית הנזק.
"דרושים בסה"כ שינויים פשוטים כדי לשנות את המצב" מספר משה. "למשל חוקים שיגדירו שימוש ברשתות דיג ויקבעו את הגודל והעובי החוקי שלהם כדי למנוע פגיעה ביצורים חיים שלא מעניינים את הדייגים, ובנוסף, איסור על דיג בתקופת הרבייה כדי לאפשר לבעלי החיים להתרבות ולהימנע מהכחדה. ואני אפילו לא מדבר על פתרונות טריוויאלים כמו דאגה לניקיון החוף והמים בפלמחים, אחריות אותה מגלגלות הרשויות המקומיות השונות ביניהן במשך שנים".
עד שזה יקרה, כנראה שתמונות מחרידות כאלה ימשיכו לצוץ חדשות לבקרים, וימשיכו למתג את החוף תחת השם החדש לו זכה בשנים האחרונות, "בית הקברות פלמחים". בינתיים, משה וחבריו המתנדבים ממשיכים לפקוד את החוף בכל שבוע ולנקות אותו בהתנדבות. זה לא מספיק, אבל זה המעט שהם יכולים לעשות עד שמישהו שאכפת לו ברשויות החוק והאכיפה יתעורר.
לייק לפטריה בפייסבוק