נגיד והייתם חברת פרסום. ונגיד ויש לכם את עמרי כספי ביד. לא בדרך לאימון, לא בראיון בעובדה, אצלכם על הסט מוכן ומזומן לבצע כל פקודה שתנחת עליו בעבור חופן הדולרים שכבר קיבל מראש. מה אתם הייתם עושים? ובכן, להלן 2 דוגמאות קלאסיות לאיך עובדים נכון בפרסום, ואיך עובדים גרוע מאוד. הפרסומת החדשה של "אל על" בכיכובו של כספי היא איך לומר – גרועה, מביכה, הזויה, תלושה מהמציאות ועוד הרבה הגדרות שניתן להדביק לה. "מקאן אריקסון" אחראים על הפרסומת הזו, אם אפשר לקרוא לה ככה. בפרסומת, עמרי כספי מתוודא לראשונה שהכישרון שלו הוא לא מתת האל, או תוצאה של אימונים קשים ורבים בדרך לפיסגה. לא. כל אלה רק תרמו חלק קטן להצלחה. את התרומה הגדולה ביותר, תורמות הידיים שלוקחות אותו הכי גבוה, הידיים של "אל על". רק אלוהים ומקאן אריקסון, יודעים כנראה איזה מח מופרע כתב את השורות האלה שעמרי מקריא, אבל הן לא אמינות ולא תורמות שום דבר להסתכלות שלי כצופה על "אל על". אוקי, אז גם אני הולך להיות שחקן כדורסל מצליח? או שאולי היותי שחקן כדורגל-שכונה וגם נוסע מתמיד באל על, תהפוך אותי בקרוב לכוכב בליגה הספרדית? לא ברור.
לעומת זאת, קחו את "נייק". פרסומת שעשויה כולה מקטעי ארכיון, דומה שלא הושקע בה אפילו שקל מלבד תשלום לעורך. ואולם, הפרסומת הזו עושה את העבודה בצורה מדוייקת וקולעת. עמרי כספי כילד, ליד ה"מדיסון סקוור גארדן" מכריז בפני הוריו שיום אחד, בתור שחקן nba הוא ישחק באולם הזה. אין יותר מרגש מזה. עמרי כספי אחד, שתי גישות כל כך שונות. הביטו ושפטו בעצמכם.
2 הקטעים נשלחו ע"י אנה מיכלין, ידידתה הטובה ביותר של הפטריה.
לייק לפטריה בפייסבוק