אחת התפיסות השגויות של הורים ומחנכים בכל הנוגע לאלימות בקרב ילדים, היא שאם אחד הילדים בגן/בבית ספר מושך לילדה בצמות, זורק עליה דברים או באופן כללי מתנהג באלימות כלפי בנות, זה בגלל שהוא מחבב אותן ולא יודע איך להביע אחרת את החיבה שלו. כאמור, מדובר בהנחה מוטעית לחלוטין בבסיסה, הנחה שבעצם נותנת לגיטימציה לאלימות כבר מהגיל צעיר ביותר.
לפני כשבוע, אישה אמריקאית בשם מרית סמית' מקולומבוס אוהיו העלתה לפרופיל האישי שלה בפייסבוק פוסט עצמתי שזכה תוך זמן קצר לעשרות אלפי שיתופים, בו היא חושפת את פניה החבולות והנפוחות של הילדה בת ה-4 שלה, לאחר שחטפה מכות מאחד הילדים בבית הספר.
האמא אמנם כעסה על המעשה האלים והנוראי של הילד אך החליטה להפנות את הפוסט שלה לתופעה חמורה ורחבה הרבה יותר – הפרשנות שאנחנו מעניקים לאקט הזה של אלימות בקרב ילדים קטנים.
וכך כותבת מרית:
"הוא כנראה ממש מחבב אותך".
איש יקר בדלפק הקבלה של בית החולים, אני סמוכה ובטוחה שלא חשבת עד הסוף כשאמרת את המשפט הזה. מיד כששמעתי את זה ידעתי שכאן הכל מתחיל. האבחנה הקטנה הזאת – שלגרום כאב לילד זה סוג של חיזור או פלירטוט, זה בדיוק המקום בו ילדים מקבלים את ההבנה שמדובר בהתנהגות לגיטימית ומקובלת. הילדה בת ה-4 שלי יודעת שלא כך אנחנו מראים למישהו שאנחנו אוהבים אותו. וזאת היתה בחירת מילים שגויה מצידך.
באותו רגע, כשהיא כואבת ובמקום חדש שאינה מכירה, כשהיא חוששת מכך שתאלץ לקבל זריקה או תפרים, אתה היית האיש שהיינו צריכות שיעזור לנו ומילות הנחמה שהענקת לנו באותו רגע הסתירו בין השורות מסר שמישהו שאוהב אותך יפגע בך. לא. אני לא ארשה למסר הזה להיות "בסדר". אני לא אתן למסר הזה להיות חזק יותר מהמסר ש"ככה אנחנו לא מראים אהבה וחיבה אחד אל השני". כשאתה נמצא בדלפק הזה אתה נמצא בעמדה של כוח בין אם אתה מבין את זה או לא. אתה אמנם חשבת שאתה מקל על הכאב של הילדה שלי עם ההערה הזאת אך לא כך הדבר. הגיע הזמן לקחת אחריות על המסר שאנחנו כחברה מעבירים לילדים שלנו. אל תגיד לילדה בת ה-4 שלי שצריכה תפרים בגלל שילד בבית ספר הכה אותה "אני בטוח שהוא אוהב אותך". לא. ככה לא אוהבים.
צילום מסך של הפוסט המקורי
לייק לפטריה בפייסבוק