רבים מאיתנו עושים בכל יום את אותו מסלול קבוע באותו קו אוטובוס או באותה הרכבת, בדרכם ללימודים או לעבודה. בכל יום אותם הפרצופים הקבועים, אותו נוף המשתקף מבעד לחלון, ועצירות בדיוק באותן התחנות. הריטואל השגרתי הזה עשוי לעייף ולשעמם מהר מאוד.
דניאל דיסלקון, סטודנט באקדמיה המלכותית לאמנות בהולנד, נסע ללימודים במשך ארבע שנים, בכל בוקר, עם אותה חשמלית קבועה. בדרך, כדי להפיג את השעמום נהג להסתכל מהחלון ולהביט בפרצופים של הולכי הרגל ולחפש אירועים מעניינים המתרחשים ברחוב בזמן הנסיעה. לקראת סוף לימודיו, כשהתבקש ליצור פרויקט תחת הקונספט "מציאות יוצאת דופן" היה לו ברור מה בדיוק הוא הולך לעשות.
אני מודה, גם אני הייתי בעבר קרבן של נסיעת שגרתיות וארוכות באוטובוסים. כדי להעביר את הזמן הייתי מתמקד בנקודת לכלוך כלשהי על השמשה לצידי, ומנסה לדמיין כאילו אני מריץ אותה במסלול מכשולים אינסופי המורכב מהרחוב והאנשים בחוץ ,תוך כדי הנסיעה. סוג של משחק מחשב למפגרים. עד היום הייתי בטוח שאני דביל, אך מסתבר שאני לא היחיד ששיחק במשחק המומצא הזה.
דיסלקון יצר מדבקה של ייצור חמוד עם פה פתוח, והדביק אותה על השמשה לצד המושב שלו בחשמלית. על גב הכסא מולו, הדביק מדבקה ובה הוראות המשחק הפשוטות: "מוכנים להתחיל? הסתכלו לשמשה הימנית ועצמו עין אחת. עכשיו נסו לגרום לאוכל-הראשים שלכם לאכול כמה שיותר ראשים של בני אדם". דיסלקון הגדיר את זמן המשחק כזמן העובר בין עצירה בתחנה אחת לזו העוקבת אחריה, כך שבין תחנה יוכלו הנוסעים לנשות ולשפר את השיא האישי שלהם.
בעיניי, מדובר באחד הרעיונות הכי פשוטים ויצירתיים בהם נתקלתי, שבהחלט יכול להוסיף אלמנט של הנאה וכיף לאלה מאיתנו שסובלים יום יום באוטובוס או ברכבת. בישראל כמובן, לא ברור כמה זמן תחזקנה המדבקות הללו לפני שמישהו יתלוש אותם, אבל בהחלט שווה לנסות. צפו בנוסעים המשועשעים בעודם מנסים לאכול את ראשי הולכי הרגל, ובפעם הבאה שאתם עולםי לאוטובוס, נסו גם אתם את מזלכם. מניסיון, מדובר בדקות של הנאה.
לייק לפטריה בפייסבוק