מהיום שבו האתר עלה לאוויר, אנחנו מקבלים על בסיס יומיומי כמעט פניות מכם הגולשים. לפעמים אלו שאלות על נושאים שונים שעלו במאמרים כאן, לעיתים מדובר על חידודים חשובים והערות על דברים שנכתבו, ומדי פעם – ואלו הם הרגעים הכי שווים אם אתם שואלים אותנו – אנחנו נתקלים בסיפורים מרתקים, משעשעים, מרגשים או עוצרי נשימה שפשוט אי אפשר להתעלם מהם.
אז הפעם החלטנו שלא לשמור את כל הטוב הזה לעצמנו, ולהביא לכם שלושה סיפורים כאלו שנשלחו אלינו מגולשים שפנו אלינו בעקבות דברים שהם קראו כאן אצלנו. מבחינתנו, זה מראה לנו שלכל דבר שיש ברשת יש השפעה, ואנחנו ממש שמחים על ההזדמנות לעורר אותה אצל אחרים, גם אם בעקבות זה קורים דברים לא צפויים, משעשעים ומיוחדים. אז לפני שנתחיל נזכיר שאתם בהחלט מוזמנים לפנות אלינו ולשתף אותנו בסיפורים כאלו שחוויתם בעצמכם, ויאללה – בואו נתחיל!
טיפ לחתונה – אל תשכחו את הטבעות
הסיפור הזה מראה לנו שעל אף שחשוב להירגע ולקחת בקלות כמעט כל רגע בחיים, קלילות מוגזמת יכולה להיות דווקא מסוכנת. זה הסיפור של הגולשת מיכל שבסך הכל רצתה ליהנות מיום חתונה רגוע ומצאה את עצמה חווה לחץ שהיא לא ציפתה לו.
"לקראת החתונה שלי וככל שההכנות התקדמו, החברות שלי הבהירו לי שאני מתנהגת בהגזמה ונלחצת שלא לצורך ואני לא מגזימה כשאני אומרת שהמושג 'בריידזילה' עלה בהקשר שלי יותר מפעם אחת בתקופה הזאת, והבנתי עם עצמי שאני חייבת למצוא שיטות להירגע. אני גולשת באתר שלכם באופן קבוע וחיפשתי קצת טיפים בנושא ומצאתי כתבה נהדרת שדיברה על החשיבות של הרוגע לקראת האירוע, ואני כמו תלמידה טובה החלטתי ליישם את הכל וזה באמת עבד נפלא. קצת יותר מדי נפלא."
"את טבעת האירוסין המטריפה שלי קנה לי בעלי מחנות מקסימה בשם JOOL.ME (ומי שמכיר אותי יודע שלבחור בשבילי טבעות אירוסין ותכשיטים בכלל זאת לא משימה פשוטה) ובגלל שכל כך אהבנו את האיכות, השירות והמחירים, החלטנו לקנות משם גם את טבעות הנישואין. מה מסתבר? שעם כל הרוגע הזה השארנו אותן בבית של ההורים של בצפון, כשהחתונה במרכז, וגילינו את זה שעתיים לפני האירוע. מיותר לציין שכל השאנטי שהייתי בו עף מהחלון באותו הרגע ובמבט לאחור אני ממש לא מקנאה בכל מי שעמד בדרכי באותם הרגעים, כולל בעלי האהוב שיחיה. מזל גדול שאמא שלי התקשרה ל-JOOL.ME שעובדים בשישי בבוקר (ומזל שהחתונה הייתה חתונת שישי צהריים) ששלחו לנו בעצמם עד אלינו שתי טבעות חדשות, ואמרו לנו להחזיר את הטבעות הקודמות בזמן שלנו אחרי שנרגע מהאירוע. אז נרגעתי, ואני ממש מודה לכם על הטיפים, רק אם פעם הבאה אפשר טיפ שמזכיר לא להיות אדישים יותר מדי זה יהיה נהדר ;)".
מרגש עד דמעות – אין כמו סבתא בעולם
אז כמו שאמרנו, אנחנו אף פעם לא יודעים מה תכנים שעולים כאן באתר עושים לאנשים שקוראים אותם, ומתוך מאות סיפורים מרגשים שמגיעים אלינו מדי שנה, זה בלי ספק סיפור שגרם לנו להזיל דמעה ולא יכולנו להתעלם ממנו. הוא הגיע אלינו מגולש מקסים בשם אלעד והוא הולך ככה:
"לצוות אתר פטריה היקר. אני מודה שאני לא מהגולשים האדוקים באינטרנט בכלל ולא יוצא לי לקרוא הרבה כתבות, ובגלל זה אני ממש שמח שחברה בפייסבוק שיתפה את הכתבה המרגשת מ-2019 על הילדה בת ה-3 שעשתה מחווה כל כך מרגשת לסבתא שלה כדי לעזור לה להתגבר על הסרטן. אני לא יודע מה היה שונה ומה גרם לי להגיב אליה כמו שהגבתי, אבל פשוט לא הצלחתי להישאר אליה אדיש ובכיתי במשך איזה שלוש שעות כשבכל הזמן הזה אני רק חושב על סבתא שלי".
"סבתא שלי היא אישה מדהימה בת 90, צלולה וחדה כמו בת 16, ועד לפני 3 שנים היא גם הייתה נוהגת ברכב שלה לכל מקום בעצמה, עד שזה כבר פשוט לא התאפשר. כל המשפחה ראתה בעצב כמה שזה מגביל אותה ומכניס אותה למרה שחורה ובנקודה הזאת הרגשתי שאני חייב לעשות משהו עבורה, והבנתי שהחלק שהכי קשה לה הוא עניין הניידות. בגלל שיש לה מטפלת צמודה בשנים האחרונות, היינו צריכים למצוא פתרון שמתאים לשניים, וככה בעצם הגעתי לחברת גלגל יציב, מהם בחרתי לקנות קלנועית זוגית בשביל סבתא והמטפלת. אחרי הרבה בירורים הבנתי שהם היו הראשונים שהביאו את הדגמים הזוגיים לארץ והמבחר שלהם היה גדול הרבה יותר מכל מה שהכרתי עד עכשיו. מעבר לזה הם הסכימו להגיע עם הקלנועית עד אלינו והבטיחו שאם לא תהיה התאמה לא נחויב באף תשלום.
למזלי, זה ממש לא היה המצב ותוך שבועיים פחות או יותר נראה שהיה מדובר בחיבור משמיים ממש (והם אפילו חיברו לנו מתקן מיוחד להליכון שלה). סבתא שלי מגיעה איתה בקלות לסופר, למועדון שלה, לבתים של הנכדים בסביבה ולכל מקום בעצם, והכי חשוב שהיא מרגישה סוף כל סוף שהעצמאות שלה חזרה אליה. לרוב המטפלת נוהגת על הקלנועית, אבל מדי פעם כשהיא מרגישה טוב היא גם נוהגת עליה בעצמה ואני חייב להודות שאפילו אני הייתי מופתע לראות עד כמה זה עושה לה טוב ומחזיר לה את שמחת החיים".
גאים תמיד לעזור – חתונה מרגשת באמת
אין ספק שלהיות שונה זה קשה לפעמים, ואפילו שהתקופה בה אנו חיים שינתה בלי ספק את היחס לקהילה הלהט"בית, הדרך עוד ארוכה ביותר. ואם יש לנו הזדמנות לתמוך ולהביע הזדמנות, זה שווה הכל מבחינתנו.
"היי לצוות האתר! קוראים לי נעמה, אני בת 29 והיציאה שלי מהארון בגיל צעיר הייתה יחסית פשוטה וחלקה, בעיקר בגלל הסביבה התומכת והליברלית שגדלתי בה כל חיי. לצערי, זה לא היה המצב בשביל בת הזוג שלי אפרת (היום אשתי) שלא גדלה בסביבה כזו ותמיד היה לה קושי מול המשפחה והסביבה הקרובה שלה (היא באה מרקע דתי).
לפני שנה בערך עברתי ליד חנות תכשיטים מטריפה בשם דיאמור. ראיתי שם מבחר גדול של טבעות אירוסין מעוצבות, ואחת מהן פשוט קראה לי, ובאותו רגע הבנתי שאני רוצה להציע לאפרת נישואים. המחיר היה מעולה, השירות היה מקצועי והיוקרה פשוט עשתה לי פרפרים בלב, וכבר באותו ערב, בלי הכנות מיוחד ובאופן הכי ספונטני שיש, כרעתי ברך והצעתי לה להתחתן איתי. היא התרגשה מאד והסכימה מיד, אבל במשך חודשים ארוכים היא פשוט התקשתה לספר למשפחה שלה, אז החלטנו לדחות את זה והאמת שזה הרס את המצב רוח של שתינו".
"יום אחד אפרת נכנסת הביתה כמו רוח סערה ומספרת לי שהיא ראתה במקרה כתבה ישנה באתר שלכם על זוג לסביות שהתחתנו וקיבלו תגובות שליליות על תמונה זוגית שהעלו לרשת. היא סיפרה שזה עורר בה השראה ושהיא פנתה לאחת מהן, ועד היום אני לא יודעת בדיוק מה היא אמרה לה, אבל מה שזה לא יהיה זה גרם לקבוע לנו תאריך לחתונה באותו יום, ושתי הבנות המהממות האלו גם באו לשמוח איתנו בחתונה. אז נכון, יש עדיין הרבה חושך בעולם הזה, אז תודה שאתם מזכירים לנו שמעבר לזה יש גם הרבה מאד אור".
לייק לפטריה בפייסבוק