ריכזנו בפוסט 10 עובדות לא חשובות במיוחד אבל מאוד מעניינות, מפתיעות ואפילו קצת הזויות שפורסמו בקבוצת הפייסבוק הנהדרת "עובדות לא חשובות". בכל עובדה נתנו קרדיט לגולש שהעלה אותה לקבוצה ובנוסף לינק למקור ממנו שאבו את הפרטים (במידה והיה). בואו נתחיל!
התאומות השותקות
זה ידוע שלתאומים יש חיבור מיוחד והרבה פעמים הם ממציאים שפה משלהם, אבל הסיפור של התאומות ג׳ניפור וג׳ון (June) גיבונס – זה הגיע לרמות קיצוניות ברמה של סרט אימה.
השתיים נולדו בשנת 1963 להורים מהגרים מהקארייבים וגדלו בווילס. בבית הספר שלהן הן היו הילדות השחורות היחידות, וסבלו רבות ממקרים של הצקות ובריונות. הן דיברו בעיקר בסוג של שפה קריאולית, שהתפתחה עם הזמן לשפה משל עצמה, שאף אחד אחר לא הבין. בסופו של דבר הן דיברו רק אחת עם השנייה ועם אחותן הצעירה, רוז.
החל מגיל 14 שורה של מטפלים ופסיכיאטרים ניסו לתקשר איתן אך ללא הצלחה. בשלב מסוים הן אפילו הופרדו ונשלחו לפנימיות שונות, דבר שגרם להן פשוט להפסיק לתקשר לגמרי עם הסביבה והן פשוט שתקו עד שהן היו שוב ביחד. אחרי שהן אוחדו הן היו מבלות את רוב זמנן סגורות יחד בחדר, במשחקים עם בובות ובכתיבה של ספרים, שהרבה פעמים נעו סביב פעילות מוזרה ו/או פלילית.
הן ביצעו מספר פשעים קלים, כולל הצתה, ואושפזו בבית חולים פסיכיאטרי למשך 14 שנים, וגם אז הן שתקו או דיברו רק אחת עם השנייה. יש טענה שהתאומות הסכימו שאם אחת מהן תמות, אז השנייה תתחיל לתקשר עם אחרים ותחיה חיים רגילים, ואף שבשלב מסויים הן החליטו שאחת מהן חייבת למות כדי לאפשר לפחות לאחת מהן חיים נורמלים.
בשנת 1993 התאומה ג׳ניפר נפטרה בפתאומיות מדלקת שריר הלב, בגיל 29. המוות שלה נותר לא פתור, למרות שלא נמצאו סמים או רעלים במערכת שלה. היום התאומה ג׳ון חייה חיים שקטים ועצמאיים בווילס, ומתקשרת כרגיל.
מקור: ויקיפדיה
פורסם בקבוצה על ידי: Yuval idan
View this post on Instagram
החור הקטן בכיור
מה עושה החור הקטן בצד הכיור? התשובה הראשונה שכנראה עולה לכם לראש זה שהחור הזה מונע הצפות נכון? ובכן, לא רק. בפועל התפקיד העיקרי של החור הזה אחר לגמרי. כשהברז פתוח, ומים מתנקזים לצינור הביוב, האוויר שנמצא בצינור צריך לצאת לאנשהו. ללא החור הנוסף, האוויר יתקע בצינור ומים לא יוכלו להתנקז בקלות (התופעה תיראה כאילו צינור הניקוז מתחת לכיור סתום)
פורסם בקבוצה על ידי: Tomer Barak
View this post on Instagram
"מפלגת אוהבי הבירה"
בשנת 1991, "מפלגת אוהבי הבירה" זכתה ב2.97% מהקולות בבחירות לפרלמנט הפולני, מה שהקנה למפלגה 16 מושבים בפרלמנט. המטרה העיקרית של המפלגה הייתה לעודד שתיית בירה במקום וודקה בפאבים בפולין וכך להילחם באלכוהוליזם במדינה. פולנים רבים הצביעו למפלגה כמחאה כנגד המפלגות היותר קונבנציונליות, או כמאמר המפלגה: "המצב אולי לא יהיה יותר טוב, אבל הוא בוודאי יהיה יותר מצחיק".
באופן משעשע למדי, לא הרבה זמן אחרי הבחירות, המפלגה התפצלה לחברים שתומכים בבירות חזקות, וכאלו שתומכים בבירות יותר חלשות, לדאבונו של מייסד המפלגה, יאנוש רווינסקי, שסיכם את הסיפור בצורה הבאה: "בירה אינה חזקה או חלשה. היא פשוט טעימה". המפלגה חדלה להתקיים בשנת 1993, ובכך גרמה לפרלמנט הפולני להיות מקום הרבה פחות משעשע.
פורסם בקבוצה על ידי: Daniel Waldman
מקור: ויקיפדיה
אגם התה
פעם חשבתם לעצמכם איך זה ירגיש לשחות בתה? אז מסתבר שאפשר לבדוק את זה! באוסטרליה קיים אגם, שהוא אגם תה. 15 דקות נסיעה דרומה לעיירת החוף Byron Bay, New South Wales (בחוף המזרחי של אוסטרליה, בין בריסביין לסידני), ממש מעבר לכביש מ-Broken Head beach, שוכן Ti/Tea Tree Lake (המקורות חלוקים לגבי איות השם) שלגדותיו צומחים באופן טבעי עצי תה, והם גורמים למים להיות חומים-אדמדמים, כמו שאפשר לראות בתמונה. האגם הוא אתר קדוש לאבוריג'ינים ורחיצה בו נחשבת לבריאה.
עובדת בונוס: למים יש טעם עדין של תה. טעמתי. וכל החוויה כיפית ומרגיעה.
פורסם בקבוצה על ידי: Shani Raiter | עוד על ביירון כיעד גלישה, ועל ביירון בכללי:
ויקיפדיה
View this post on Instagram
תסמונת תפיסת קדם-חזה
קרה לכם פעם שהרגשתם או עדיין מרגישים מדי פעם כאב חד, פתאומי ונקודתי בחזה? אתם בטח תופתעו אם אני אנחש שאתם מרגישים את זה כבר מגיל צעיר, ושזה אפילו היה לא פעם מלחיץ וללא הסבר הגיוני. אל דאגה, יכול להיות שכל מה שחוויתם הוא "תסמונת תפיסת קדם-חזה" (תרגום חופשי שלי) ובאנגלית Precordial Catch Syndrome) PCS).
התסמונת, שבניגוד להתקף לב אינה מזיקה או מהווה סיכון חיים, אינה מתפשטת לאיזורים אחרים בגוף ואינה מלווה בתופעות לוואי כמו של התקף לב, היא מצב בו חווים "דקירה" חדה ונקודתית בחזה, באיזור החלק הקדמי או הצדדי של הלב או החזה. ברוב המקרים הכאב מתחזק כאשר נושמים ונמשך בין 30 שניות ל 3 דקות. תופעות הלוואי של התופעה הן בעיקר לחץ, ואלו שמנסים להימנע מהכאב בעקבות נשימה איטית אולי גם יחוו סחרחורת קלה.
התסמונת נפוצה עבור גברים ונשים במידה שווה בעיקר בזמן גיל ההתבגרות ובשלבי הבגרות המוקדמים, אך התקבלו דיווחים על כאב שכזה גם עבור ילדים בגילאי 6 ומבוגרים. מה בדיוק גורם לתופעה? את האמת שלא הרבה ידוע. מומחים טוענים שהכאב נובע מגירוי או צביטה של עצבים בשטף הפנימי של חלל החזה ולא בגלל פגיעה בלב או בחזה, חס וחלילה.
התסמונת מתרחשת בעיקר במצב מנוחה (לעולם לא כאשר ישנים) או כאשר משנים את תנוחתנו בצורה פתאומית. יש שאומרים שנשימות קטנות מקלות על הכאב ויש שדווקא טוענים כי נשימה עמוקה פותרת את הבעיה, ובויקיפדיה גם ממליצים לשתות הרבה מים כדי להפחית את שכיחות התופעה, אך אין באמת תרופה או טיפול שפותר את הבעיה באופן חד משמעי. מצד שני, אל תשכחו שהכל בסדר.
פורסם בקבוצה על ידי: Assaf Nahum
מקור: ויקיפדיה
אכלתם פעם תות-אננס?
אם התמונות הבאות יראו לכם כמו איזה שיבוט גנטי מופרע שעשו לתות שדה אתם לא רחוקים מהאמת. מסתבר שלפני כמה שנים יצרו הכלאה מאוד מעניינת בין שני פירות פופולריים במיוחד תות שדה ואננס. הPineberry הוא תות בצבע לבן שיש לו טעם של אננס. אפשר למצוא אותו בארה"ב, הולנד ובלגיה. הנה כמה תמונות של הפרי המוזר והמעניין הזה.
פורסם במקור בקבוצה על ידי: Ohad Oliver
מקור: ויקיפדיה
View this post on Instagram
View this post on Instagram
למה יש אנשים ששונאים שמכניסים להם כוסברה לאוכל??
לא יכולים לסבול כוסברה? אתם לא סתם מפונקים, זה הגנים שלכם. מחקר חדש מגלה שיש אנשים עם סיבה טובה לשנוא כוסברה, בשבילם יש לה טעם של סבון.
כשזה נוגע לאוכל, לכל אחד יש דברים שהוא אוהב יותר או פחות, דברים שהוא רגיש אליהם, דברים שמרגשים אותו ודברים שפשוט מגעילים אותו. כן, אוכל זה דבר מורכב ורגשי, ולכולנו יש דעה מגובשת כמעט על הכל. אבל יש רק דבר מזון אחד שמצליח באמת לפלג את העם – כוסברה (גד השדה בשמה העברי). או שאתה אוהב כוסברה, או שאתה שונא אותה. אין אמצע. ותעיד על כך קבוצת הפייסבוק "אני שונא כוסברה".
זה לא אתם, זה האלדהידים.
למה בעצם אנשים שונאים כוסברה בכזה להט? ובכן, התשובה לא נעוצה ברגשות עמוקים או בזיכרונות ילדות, אלא במדע.
עלי כוסברה מכילים מולקולות ריח שונות, ובהן גם קבוצה של מולקולות ששייכות למשפחת האלדהידים. חלק מהאלדהידים בכוסברה הם בעלי ניחוח רענן וטרי, ואילו לאחרים יש עלי ריח סבוני.
מחקר שפורסם לפני שנתיים גילה כי בשל הבדלים גנטיים, חלק מהאנשים מריחים את הריח הרענן והטרי כשהם מריחים כוסברה, ואילו האחרים מריחים רק את הריח הסבוני. התגובה העזה של אנשים אלו לכוסברה (שנאה בדרך כלל) נובעת מהעובדה שהריח הזה מפעיל אצלם מנגנון הגנה לפיו המאכל שלפניהם רעיל. יש אנשים שתיארו את הריח הזה כריח סבוני, ריח של מצעים מלוכלכים, או אפילו ריח של משהו מת.
פורסם במקור בקבוצה על ידי: Shir Tal
שיכור בסל
View this post on Instagram
יהלומים זה לנצח
אחד הדברים שהכי מזוהים בימינו עם רומנטיקה, אהבה, חיזורים והצעות נישואין הוא טבעת יהלום. ההרגשה היא שטבעת עם יהלום הייתה סמל להבעת אהבה מאז ומעולם. אף אחד לא היה חושב שהרעיון האצילי הזה הוא לא יותר מ… מניפולציה שיווקית מבריקה.
האחראים על כך הם קונצרן היהלומים De Beers ומשרד הפרסום N.W.Ayer & Sons. ומדובר על ארועים שהתרחשו בסה"כ באמצע המאה הקודמת. הסיפור (הלא כ"כ רומנטי) הוא שהקונצרן נתקע עם מלאי מאוד גדול של יהלומים, בגלל המיתון באירופה שאחרי מלחמת העולם הראשונה, והוא פנה למשרד פרסום אמריקאי שימצא דרך להגדיל את המכירות בארה"ב, כדי לפצות על כך.
עד אז המנהג של לתת טבעות אירוסין עם יהלומים היה קיים בעיקר בקרב אנשים עשירים מאוד. היהלומים נחשבו למותרות, ונשים היו מעדיפות שבני זוגם יקנו להן מתנות יותר שימושיות (כמו מכונות כביסה או מכוניות, למשל).
משרד הפרסום המציא את הסלוגן "יהלום הוא לנצח" (A Diamond is forever). מסע הפרסום (שלא נאמר – מסע התעמולה) כלל בין היתר שימוש בשחקני קולנוע וידוענים והפצת סיפורים אודות הצעות נישואין רומנטיות, שכללו (איך לא) טבעת יהלום. השחקניות היו גם מקבלות את הטבעות במתנה מהקונצרן, תמורת תמונות בשביל יחסי הציבור.
הציבור "בלע את הפתיון" בשקיקה, והיקף מכירת היהלומים עלה בעשרות אחוזים. אך עם הזמן הסתבר כי בארצות הברית מתחיל לצמוח "שוק משני", שבו נשים שכבר נישאו וקיבלו טבעת נישואין מכרו את טבעות האירוסין שלהן כ"יד שנייה" למתארסים טריים. כדי "להלחם בתופעה", הקונצרן השיק מסע פרסום חדש , שהמסר שלו היה ש"יהלומים נשארים במשפחה", ושאין דבר יותר חשוב מכך שכל משפחה תשמור בכספת את תכשיטי היהלומים שלה ותוריש אותם לדור הבא.
בהמשך היו מסעות פרסום נוספים, כמו למשל ניסיון לשכנע את הצרכנים, שאין כל דבר רע ברכישה של טבעת אירוסין משובצת יהלומים, שמחירה מרקיע שחקים. מלאכת השכנוע הוטלה על קמפיין בסיסמה "האם שכר של שני חודשי עבודה הוא לא מחיר זעום לתשלום עבור משהו שיימשך לנצח?"
פורסם בקבוצה על ידי: Michael Vinokur
מקור: mentalfloss.com
ניסוי נמלת הזומבי
לעוד עובדות לא חשובות מוזמנים להיכנס לקבוצה 'עובדות לא חשובות'
עוד בפטריה
בחן את עצמך: 20 שאלות טריוויה קשות על מוזיקה ישראלית
22 משפטי הפתיחה הכי מביכים שגברים ישראלים שלחו לבחורות בהודעות
מתכון לפנקייק הכי טעים שתאכלו בחיים שלכם
שימו ♥ אם אתם אוהבים סרטים וסדרות אנחנו מזמינים אתכם להצטרף לקבוצת הפייסבוק שלנו – מכורים למסך ולמצוא שם המון המלצות מעולות של סדרות וסרטים שאסור לפספס.
מוזמנים גם לעקוב אחרינו גם באינסטגרם
לייק לפטריה בפייסבוק