אם גם אתם אוהבים ללמוד ולגלות דברים חדשים תשמחו לדעת שריכזנו לכם בפוסט הזה המון עובדות מעניינות, משעשעות (ולא כל כך חשובות) שסביר להניח שאת רובן הגדול כנראה שלא הכרתם מעולם או אף פעם לא טרחתם לבחון אותן. מוזמנים לכתוב בתגובות איזו תגובה הכי אהבתם וכמובן לתייג חברים שגם אוהבים עובדות ופרטי מידע קטנים ומעניינים. עכשיו בואו נתחיל.
במהלך מלחמת העולם השנייה ניסו האמריקאים לפתח פצצות עטלף. הפצצות היו עשויות מעטלפים אמיתיים שאליהם הצמידו פצצות תבערה קטנות. התכנון היה שהעטלפים ישוחררו מעל יפן ויחפשו מחסה בבתי היפנים. בשלב זה תדלק הפצצה על ידי מנגנון השהייה ותשרוף את בתיהם שעשויים בעיקר מנייר. שמו של הפרויקט היה "מבצע אקס-ריי" שהתנהל בראשותו הזואולוג ד"ר לייטל ס. אדמס. הוכחה ליעילותה של הפצצה התקבלה כשקבוצת עטלפים מחומשת הצליחה לברוח מהבסיס בקרלסבאד שבניו מקסיקו, והציתה שריפות רבות באזור. הניסוי שהתקיים עם העטלפים ב-15 בדצמבר 1943 נחל הצלחה מרשימה, אך ב-1944 עקב ההצלחה של פרויקט מנהטן – פרויקט פצצת האטום האמריקני – נגנז הפרויקט הזה.
View this post on Instagram
בשנת 1883 נחקק בארצות הברית חוק שקבע מכס רק על ירקות (ולא על פירות).הדבר הצית ויכוח גדול מכיוון שלא ברור היה אם העגבנייה נכללת ברשימת המוצרים שהחוק תקף לגביהם, והוויכוח הזה בכל הנוגע לשאלה אם היא פרי או ירק הגיע עד לבית המשפט העליון של ארצות הברית. בשנת 1893, במשפט ניקס נגד הידן, נפסק שהעגבנייה היא ירק, כלשון העם, על אף שמבחינה בוטנית היא נחשבת לפרי והמילה "ירק" היא חסרת משמעות.
בשנת 1977 אובחן אצל הזמר בוב מארלי סרטן ממאיר בבוהן כף הרגל. מארלי סירב בכל תוקף לקטיעה של האצבע, בשל אמונתו בדת הראסטפארי וקיבל טיפול רפואי אלטרנטיבי. כשנה לאחר מכן התברר כי הסרטן התפשט בגופו, מהבוהן לאיברים אחרים ובמיוחד למוח ולריאות. גם במצבו הקשה סירב מארלי לכתוב צוואה, מכיוון שעל פי הדת שלו לכתוב צוואה זוהי הודאה שהוא בן תמותה וויתור על אפשרות היותו אחד מהנבחרים לחיי נצח. לבסוף נפטר ב-11 במאי 1981, לאחר שמטוסו נחת במיאמי בדרכו חזרה לג'מייקה, כשהוא בן 36 בלבד.
View this post on Instagram
חיפושית מושית השבע מכונה בלשון הדיבור "פרת משה רבנו". כינוי זה הוא תרגום מיידיש בה סוג זה של חיפושית נקרא "משה רבנוס קיעלע", "משה רבנוס בהמהלע" או "משה רבנוס פֿערדעלע" (בתרגום לעברית, "עגלתמשה רבנו", "בהמת משה רבנו" או "סוסון משה רבנו", בהתאמה).
הסמלים הביולוגיים המוכרים לזכר ונקבה מקורם בסמליהם של האלים הרומיים מארס וונוס. סמלו של מארס, אל המלחמה, מייצג מגן וחנית, וסמלה של ונוס, אלת היופי, מייצג מראה. בהתאם לכך באסטרונומיה ובאסטרולוגיה הסמלים מייצגים את כוכבי הלכת מאדים (מארס) ונגה (ונוס), ואילו בתורת האלכימיה הם מייצגים את היסודות ברזל, ששימש ליצור כלי נשק, ונחושת, ממנה נהגו לייצר מראות.
בשנת 1946, בתקופת המאבק נגד הבריטים, ימי השבת השחורה והעוצר על תל אביב, הופיעה שושנה דמארי בתיאטרון 'לי לה לו' בשירו של נתן אלתרמן "כלניות", שיר שהפך מהר מאוד ללהיט ביישוב. באותה התקופה כינו אנשי היישוב את חיילי דיביזיית הצנחנים הבריטית בשם "כלניות", בשל הצבע האדום של כומתותיהם. הבריטים חשדו כי השיר מכוון נגדם, ובאחד הערבים אף סגרו את התיאטרון.
סיד בארט, מייסד להקת 'פינק פלויד' סבל מהשפעה מתמשכת של סמי הזייה פסיכו-אקטיבים וספציפית LSD וכתוצאה מכך נאלץ לפרוש מהלהקה. כמה שנים לאחר מכן הוא הגיע לבקר את חבריו ללהקה באולפני EMI בעת שחברי הלהקה הקליטו את האלבום Wish You Were Here המוקדש לו, עקב מצבו הנפשי המעורער של בארט באותה תקופה הוא השמין וגילח את כל שערו, ולכן לא זיהו אותו בתחילה חבריו ללהקה. משזיהה אותו לבסוף, פרץ רוג'ר ווטרס, שהפך למנהיג הלהקה, בדמעות.
View this post on Instagram
אגודת הטמפלרים, או בשמה הרשמי "מסדר אבירי היכל שלמה", נוסדה בימי הביניים, אחרי מסע הצלב הראשון, במטרה להגן על ממלכת ירושלים ועל הצליינים העולים לירושלים מפני שודדי דרכים. הטמפלרים קבעו את המטה המרכזי שלהם בארץ ישראל, בכיפת הסלע שבהר הבית, שהייתה לדעתם חלק שנותר מבית המקדש הראשון שבנה שלמה המלך.
נדידת היבשות היא תהליך התזוזה של הלוחות הטקטוניים, המרכיבים את קרום כדור הארץ, על פני המעטפת. כך למשל, ים סוף, שבמרכזו עובר הבקע הסורי-אפריקני, נמצא בין הלוח האפריקאי לבין הלוח הערבי, שמתרחקים זה מזה. תוך כדי תנועתו של הלוח הערבי צפונה במהירות גבוהה, הים מתרחב באופן ניכר, ואילו ערב הסעודית מתקרבת לישראל וצפויה להפוך לשכנתה תוך מספר מיליוני שנים.
ארבעה משירי להקת הרוק לד זפלין עוסקים בעבודתו הספרותית של ג'.ר.ר. טולקין. השירים Misty Mountain Hop ו־Over the Hills and Far Away דנים בספר ההוביט, והשירים The Battle of Evermore ו־Ramble On נוגעים לספרי שר הטבעות.
יום הפועלים הבינלאומי, הנחוג ב־1 במאי, והדגל האדום, סמל הסוציאליזם, נקבעו בעקבות "מהומות היימרקט" בשיקגו במאי 1886. המהומות החלו לאחר שביתה שערכו האיגודים המקצועיים בארצות הברית למען הגבלת יום העבודה ל־8 שעות. במהלך המהומות נהרגו 60 פועלים ו־6 שוטרים.
השיר אבניבי בביצוע יזהר כהן זכה ב-22 באפריל 1978 בתחרות האירוויזיון. השיר אשר עוסק בשפת הילדים המוצפנת, בשפת הבי"ת, יועד לפסטיבל שירי הילדים, אך בגלל החמצת מועד ההגשה הוא הושמע בפסטיבל הזמר והפזמון, ששימש אז בתור קדם אירוויזיון. אבניבי סיים בתיקו עם שירה של חדווה עמרני "בלב אחד" וזכה רק משום שקיבל יותר הצבעות למקום ראשון. לפני פסטיבל הזמר והפזמון הוא הוצע ללהקת הכל עובר חביבי, שדחתה אותו בטענה שהוא "ילדותי מדי".
View this post on Instagram
המילה העברית 'שיבולת' (Shibboleth) הפכה לשם גנרי בשפות רבות למילה המאפשרת גילוי זהותו הלאומית של אדם. מקור המילה בספר שופטים, שם מסופר שלאחר שבני שבט אפרים איימו על יפתח הגלעדי כי ישרפו את ביתו, החלו אנשי גלעד להרוג בהם. בני אפרים פתחו במנוסה לעברו המערבי שלנהר הירדן, ואנשי גלעד, שנזקקו לתחבולה כדי לזהותם, הורו לכל העוברים במעברות הירדן בהן שלטו, להגיד את המילה שיבולת. בני אפרים, שביטאו את המילה כסיבולת, זוהו, נתפסו ונטבחו, 42,000 איש ביום אחד. דוגמה ל"שיבולת" היא המילה סכוונינגן, שמו של כפר על חוף הים הצפוני בהולנד, וכיום רובע של העיר האג. כשאנשי המחתרת ההולנדית ניסו ללכוד גרמניםשהתחזו להולנדים במלחמת העולם השנייה, הם דרשו מהחשודים לומר את המילה "סכוונינגן" (Scheveningen), משום שהגייתה של מילה זו בגרמנית (שוונינגן) שונה מהגייתה בהולנדית.
אלכסנדר גרהם בל, שנחשב בעיני רבים לממציא הטלפון, הציע לפתוח שיחות טלפון בברכת "אהוי, אהוי!". ההצעה לא נקלטה, ובמקומה אימץ הציבור האמריקאי את הרעיון של תומאס אלווה אדיסון להשתמש במילה "הלו", שמקורה מצרפתית של ימי הביניים והשימוש בה באנגלית היה נדיר עד אז. בזכות הטלפון הפכה המילה "הלו" לאחת המילים האנגליות הנפוצות ביותר בעולם, אם כי לא בכל מקום משתמשים בה. האיטלקים, למשל, פותחים שיחות טלפון בברכת "פְּרוֹנטוֹ" (מוכן), היפנים ב"מוֹשי מוֹשי" (אני מדבר), הפולנים ב"סְלוּחָם" (אני מקשיב) והיוונים ב"אֶבֲּרוס" (קדימה).
את השיר "בשנה הבאה" כתב אהוד מנור לזכר אחיו, יהודה וינר, שנהרג במלחמת ההתשה בשנת 1989. מנור התכוון להשתמש בביטוי "בשנה הבאה" באופן אירוני, כהבטחה שלעולם לא תקוים, בדומה לביטוי השגור "אחרי החגים". מנור מספר בשיר על דברים שנהג לעשות עם אחיו בילדותם, ולמעשה מקונן על כך שלעולם לא יחזרו. נורית הירש לא קלעה לכוונתו של מנור והעניקה לשיר לחן שמח שהפך אותו לשיר שמבטא תקווה, ומנור בחר להשאיר לחן זה עם המשמעות השונה שנוצרה.
View this post on Instagram
#happybirthday dear #ehudmanor ✨#daily #borntoday #portrait #illustration#inyourface16
לייק לפטריה בפייסבוק