גליקמן נטלר סמסונוב, בפרסומת רביעית בסדרת פרסומות שוקה. אני חייב לומר שכבר מהפרסומת הראשונה, על אף יכולות המשחק המעולות של שני כהן, הפרסומת הזאת עצבנה אותי. יותר מידי דיבורים, יותר מידי שטויות וטקס שרבים ראו כמצחיר ואני ראיתי כדיי דבילי. עם ההצלחה אין להתווכח, ולכן אני נותר חסר מילים לאור כמות שיחות הברזייה שהפרסומות הללו יצרו. בסופו של דבר, פרסומת שמדברים עליה, לטוב או לא רע, עשתה את שלה. לאחר הפרסומת הראשונה, הגיעו שני המשכים שכמובן נפלו מהמקור, והיו אפילו מעצבנים יותר. העניין הוא, שגם אנשים שאהבו את הפרסומת הראשונה, התחילו לפזם לפתע כי הפרסומת מיצתה את עצמה והמונולוג של שני כהן חוזר על עצמו במדיוק רק עם טקסט מעט שונה.
אז מה בתפריט הפעם? יוצרי הפרסומת שברו את המבנה של שלושת הפרסומות הקודמות והלכו הפעם על סולו מטורף של שני כהן. בנאמר של שני כהן, היא משתוללת ומראה את יכולות השירה שלה שנופלות רק במעט מיכולות השירה של איל קיציס בפרסומת של סמייל. שוב, מדובר בטקסט דיי דבילי, אך המסר הכללי הנובע מהפרסומות האלה הוא מסר טוב. למה לממן את סוכן הביטוח אם אפשר לעשות זאת בלי סוכן? ישראלים לא אוהבים שדופקים אותם, והפרסומת הזאת מצליחה לגרום לאנשים לחשוב שאולי בעצם, מאחורי הגב שלהם, כל השני םהאלה – הריצו עליהם קומבינה. בשורה התחתונה – לא מצחיק, קצת מעצבן, שני כהן מתפרעת, שמלה חושפנית לא מזיקה אף פעם , ואולי אולי, זאת הפרסומת האחרונה שנאלץ לסבול בסדרה הזאת.
דירוג הפטריה:
לייק לפטריה בפייסבוק